ראיד נ' עואלי

החלטה

התובע הגיש נגד הנתבע תביעה על סכום קצוב לתשלום מס שבח ומס מכירה, בהתאם להסכם למכירת קרקע שנחתם בין הצדדים.

עפ"י כתב התביעה נערך ונחתם ביום 17.9.02 הסכם בין הצדדים למכירת קרקע. (נספח א' לכתב התביעה).

בהתאם לסעיף 7 להסכם, התחייב הנתבע, שרכש את זכויות התובע בקרקע הנ"ל, כי מס שבח, מס רכישה, מס מכירה ואגרות נוספות יחולו עליו, כרוכש הנכס.

התובע טוען כי בפועל לא שילם הנתבע את מס השבח והמכירה, והתובע נאלץ לשלמם בעצמו. (עותק משומת מס שבח ומס מכירה – נספחים ב', ג' לכתב התביעה). (אישור על תשלום המסים הנ"ל ע"י התובע – נספחים ד', ה' לכתב התביעה).

בעקבות תשלום החוב ע"י התובע, הנפיקו לו שלטונות המס אישורי מסים: מס שבח ומס מכירה. (עותק מאישור המסים – נספחים ו', ז' לכתב התביעה).

בתצהיר התומך בבקשתו למתן רשות להתגונן טוען המבקש כי הסמכות המקומית לדון בתביעה זו נתונה לבימ"ש השלום בקריות; כי התביעה התיישנה שכן הערת אזהרה לטובת הנתבע על זכויות התובע בקרקע נרשמה כבר ביום 10.10.01; וכי הוא שילם את המסים שהתחייב לשלמם עפ"י הסכם המכר.

אשר לטענה על העדר סמכות מקומית לבימ"ש זה לדון בתביעה - דינה להידחות שכן ביהמ"ש בקריות וביהמ"ש בחיפה נמצאים באותו מחוז שיפוט, ועל כן נתונה לביהמ"ש בחיפה סמכות מקבילה לזו של ביהמ"ש בקריות.

אשר לטענת ההתיישנות או השיהוי - צודק ב"כ התובע כי מרוץ ההתיישנות אינו מתחיל מיום חתימת החוזה, אלא מן המועד בו שילם התובע את המסים במקומו של הנתבע.

החל ממועד זה קמה לתובע עילת תביעה נגד הנתבע להשבת הסכומים ששילם במקומו לרשויות המס.

עפ"י נספח ב' לכתב התביעה שולם מס שבח ביום 13.4.05, ועפ"י נספח ג' לכתב התביעה שולם מס המכירה ביום 25.5.05.

לענין זה אין נפקא מינה אם נחתם הסכם קודם בין הצדדים ביום 1.10.01 למכירת אותה חלקת קרקע, שכן ההסכם זהה בדיוק להסכם המאוחר יותר, וכולל אף הוא את סעיף 7 המטיל את חובת תשלום מס שבח ומס מכירה על הקונה – הנתבע.

הנתבע אינו כופר בכך שהוא חתום על שני ההסכמים, וכאמור, תאריכי ההסכמים אינם רלבנטיים לטענת ההתיישנות, שכן עילת התביעה נגד הנתבע נוצרה, כאמור, מיום ששילם התובע את תשלומי המסים במקום הנתבע.

טענת הנתבע כי התובע מעולם לא פנה אליו בדרישה לתשלום הסכומים הנטענים אלא "קפא על שמריו" נתגלתה כלא נכונה שעה שהוצג לו מכתבו של התובע מיום 20.8.08, אשר נשלח אליו לכתובתו, בצירוף אישור על משלוח המכתב בדואר רשום. (מוצג מש/1).

במכתב זה מזכיר התובע לנתבע כי תשלום המסים חל עליו, והוא נדרש להסדיר את חובו עפ"י ההסכם.

המבקש מוסיף וטוען בתצהירו כי הוא זה שנשא בהוצאות המסים, וכי שילם לתובע בפני עדים את הכספים שנטל על עצמו לשלם, על מנת שהתובע ישלם את המסים לרשויות המס.

המבקש לא צרף כל אסמכתא ו/או ראיה כלשהי לטענה זו, ובחקירתו הנגדית התברר כי אינו יודע כלל איזה סכום שילם כביכול בגין המסים; הוא לא ידע להזכיר שמות עדים שנכחו לדבריו במעמד התשלום, ומשהוסבר לו כי במעמד חתימת ההסכם טרם ידוע מה שיעור המסים שיידרש, הסתפק באמירה כללית וסתמית: "הוא קיבל ממני כסף מעל ומעבר".

כאמור, הנתבע לא זכר כלל את הסכומים ששילם עפ"י הסכם המכר, ולא צרף כל ראיה לטענתו שהעביר לתובע כספים נוספים מעבר למחיר הקרקע – עבור תשלום המסים.

אין למבקש הגנה כנגד התביעה, ואני דוחה את ההתנגדות שהוגשה מטעמו.

ההליכים בת. הוצל"פ 02-45966-08-0 יימשכו כסידרם נגד הנתבע ע"י התובע.