ראובני נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני תביעה לתשלום קצבת זקנה.

2.להלן העובדות הרלוונטיות:

א.התובעת, ילידת 19.9.31, הגישה תביעה לקבלת קצבת זקנה ביום 20.11.11.

ב.תביעתה אושרה, ובמסגרת זו שולמה לה קצבת זקנה גם בעד 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה (להלן – התשלום הראשון).

ג.בחודש ינואר 2012 התקבל תיקון לסעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), המתיר תשלום קצבת זקנה – בתנאים מסוימים - רטרואקטיבית למשך ארבע שנים.

ד.בהתאם לאמור, שולמה לתובעת קצבת זקנה לתקופה שמיום 1.11.07 (להלן – התשלום השני).

ה.ביום 29.1.12 – ולפני קבלת התשלום השני – הגישה התובעת תביעה לבית דין זה לתשלום קצבת זקנה, רטרואקטיבית ממועד תחילת זכאותה (בל' 19442-02-12; להלן – התביעה הראשונה). משלא התייצבה התובעת לדיון שנקבע בתיק, נמחקה התביעה הראשונה בפסק דין מיום 8.7.12 (השופטת אורנית אגסי).

ו.ביום 29.5.12 הגישה התובעת הודעה לבית הדין, בה הסבירה כי אינה יכולה להתייצב לדיון מפאת גילה ומצבה הבריאותי; מחמת טעות, לא נסרקה ההודעה לתיק התביעה הראשונה אלא נקלטה כתביעה חדשה בהליך שלפני.

ז.בהסכמת הצדדים, ובהעדר מחלוקות עובדתיות, ניתן פסק הדין על סמך טענות הצדדים כפי שהובאו במהלך הדיון המוקדם.

3.התובעת - אשר לא הייתה מיוצגת בהליך - ביקשה את תשלום הקצבה באופן רטרואקטיבי החל ממועד הגיעה לגיל המזכה, וזאת מפאת גילה, מצבה הבריאותי והעובדה כי "לא ידעתי שמגיעה לי קצבת זקנה ולכן הגשתי את התביעה רק מספר שנים לאחר שהייתי זכאית לקצבה". התובעת הדגישה כי לא הייתה בעיה רפואית כלשהי שמנעה ממנה את הגשת התביעה טרם המועד בו הוגשה.

4.הנתבע הבהיר כי אין אפשרות לשלם לתובעת קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי מעבר לתקופה ששולמה.

הכרעה

5.סעיף 296 לחוק קובע כדלקמן:

"(א)כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

(ב)(1)הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;

(2)על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת זקנה – לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת זקנה שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות סעיף 245, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים" (ההדגשה אינה במקור – ס.ד.מ).

6.לאור הוראתו המפורשת של המחוקק כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 296 לחוק – אין שיקול דעת לנתבע או לבית הדין, ואין אפשרות לשלם לתובעת בגין קצבת זקנה עבור שנים נוספות. בהתאם להלכה הפסוקה, על המבוטח להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת קצבת זקנה, וגם אם לא ידע על זכותו – אין בכך כדי להקנות לו זכאות רטרואקטיבית מעבר לקבוע בסעיף 296 לחוק (עב"ל 628/08 פרופ' אליעזר גלעדי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 15.4.10; עב"ל 16657-09-10 כוכבה סבן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.10.11; כן ראו את עב"ל 57861-01-11 אסתר לוזון – המוסד לביטוח לאומי, מיום 7.8.12).

7.סוף דבר – הנתבע פעל, לאחר הגשת התביעה הראשונה, בהתאם לתיקון לחוק ושילם לתובעת קצבת זקנה בגין 4 השנים שקדמו להגשת תביעתה. לתובעת אין זכות לתשלום רטרואקטיבי נוסף. משכך, התביעה נדחית.

כמקובל בתיקי בטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.