ראובן נ' יוסף

פסק דין

טיוטה לפסק דין תא 1623/10

בפני בקשה לדחיית התביעה בשל התיישנות התביעה ,שיהוי, שימוש לרעה בהליכי משפט ונזק ראייתי.

רקע

עפ"י כתב התביעה, המשיב היה ערב לחוב של המבקש ושותפו .

המבקש ושותפו לא שילמו את חובם לבנק דיסקונט בע"מ (להלן:"הבנק").

ביום 14.2.00 ניתן פסק דין (להלן:"פסק הדין") כנגד החייבים והערבים (כולל המשיב) במסגרתו חויבו לשלם לבנק את החוב.

עפ"י פסק הדין התובע ו-2 הערבים האחרים צריכים היו לשלם 66,333 ₪ בצירוף ריבית.

חרף האמור ביום 15.6.00 שלח הבנק לערבין ובכלל זה לתובע מכתב כי מששילמו לו 61,000 ₪ לא תהיה לבנק כל דרישה או תביעה אליהם בקשר עם חוב זה.

בכתב התביעה טוען המשיב כי הוא שלח למבקש הן בשנת 2004 והן בשנת 2009 מכתבי דרישה להחזר 20,040 ₪ שהוא שילם לכיסוי החוב והמבקש נותר חייב לו 9,940 ₪.

נוכח חוב זה הגיש המשיב תביעתו.

טענות המבקש

לטענת המבקש התביעה דנן הוגשה בגין חוב שנטען כי נוצר בשנת 2000. משמעות האמור כי התביעה הוגשה כתשע וחצי שנים לאחר מועד התגבשות החוב ולכן היא התיישנה.

עוד טוען המבקש כי קיבל דרישת תשלום ראשונה מהמשיב ביום 24.8.09 .

לדידו של המבקש תקופת ההתיישנות לענייננו הינה 7 שנים, כך שאפילו שיסכים לאמור בכתב התביעה הרי שמשחלפו 7 שנים התביעה התיישנה.

עוד נטען כי המשיב ויתר בהתנהלותו על תביעתו בהשתהותו בהגשתה.

לטענתו,חלוף הזמן אף גרם לו לטענתו לנזק ראייתי שלא יאפשר לו להוכיח טענותיו אם ידרש לכך.

עוד טוען המבקש כי בהגשת התביעה כעת יש משום חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט.

טענות המשיב

המשיב טוען כי גם אם החוב נוצר בשנת 2000 , עילת התביעה התגבשה רק בשנת 2004 עת סירב המבקש לשלם לו את חובו.