ראובן ואח' נ' וסינג ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 02.09.11

2. לטענת התובעת, עמדה במגרש חנייה, והחלה נוסעת לאחור על מנת לצאת ממקום החנייה. לאחר מרחק קצר (כמטר) עצרה על מנת לוודא שאין רכב או משתמש אחר בדרך מאחוריה, בשלב זה ראתה את רכב הנתבע, כשהוא עומד בחניה במאונך אליה. אחרי שניות שמעה את הגלאי האחורי מצפצף, ומיד לאחר מכן שמעה חבטה.

3. לטענת הנתבע 1, חפץ לצאת ממקום חנייתו בנסיעה לאחור. לפני שעשה כן, הביט במראה האחורית, ובמראה השמאלית, שאז ראה את רכב התובעת כשהוא עומד בחנייה במאונך לרכבו שלו. לאחר מכן, סובב את כל פלג גופו העליון לצד ימין, כשהוא אוחז בזרועו באחורי מושב הנוסע והחל נוסע לאחור. לאחר מספר שניות שמע חבטה. לטענת הנתבע, התובעת היא זו שנכנסה ונעצרה בנתיב הנסיעה שלו.

4. התובעת חזר בפני על גרסתה והוסיפה, כי יצאה בזהירות ובאיטיות מן החניה, הואיל והמדובר בחניה של גן ילדים, וכי היה זה הנתבע אשר יצא ממקום חנייתו במהירות ומבלי להסתכל. עוד טענה, כי לא הייתה ברכב כל פגיעה קודמת, בפרט בקצה הימני השמאלי, שם ניזוק הרכב כתוצאה מן התאונה עם הנתבע. התובעת השמיעה באוזניי הקלטת שיחה עם הנתבע, המאששת לטענת את העובדה שרכבה היה בעצירה ואילו הרכב הנתבע פגע בה תוך נסיעה מהירה לאחור.

5. הנתבע 1 גם הוא חזר על גרסתו וציין כי יצא מן החניה בזהירות, תוך שהוא מביט לכל הכיוונים. הנתבע 1 אף הדגיש, כי גם התובעת הייתה בתנועה לאחור, ופגעה בו תוך כדי יציאתה מן החנייה. עוד חזר ואמר, כי הנזק נוצר כתוצאה מהתנהלות שני הצדדים ועל כן כל צד צריך לשאת בנזק שנגרם לרכבו שלו בלבד.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה העקבית של התובעת והיא מהימנה עלי. בנוסף, הנתבע 1 עצמו הודה כי בשעה שנסע לאחור, הביט לצד ימין בלבד, ולא הביט כלל לאחור, וזאת אף שלפני תחילת נסיעתו, הבחין בתובעת במראה השמאלית. משלא עשה כן, הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

8. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובעת "אשם תורם" לקרות התאונה. התובעת ראתה את הנתבע 1 לפני שיצאה אף היא ממקום חניית רכב, והיה עליה להמתין במקום החנייה עצמו ליציאת הנתבע ממקום חנייתו ולא לבצע עצירה בתוך שטח החניון המיועד לנסיעת כלי הרכב.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 40% לקרות הנזק.

בנוסף, סבורה אני כי יש מקום להתערב ברכיב עוגמת הנפש שנתבע ולהפחיתו.

כמו כן, לא הוכיחו הנתבעים אובדן ימי עבודה, כפי שנתבע.

לסיכום:

9. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעים סך של 3075מ₪ (המהווים 60% ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 21.01.13 , ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ד, 08 מאי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: