ראה מסמך

1. ביום 17.2.96 נפטר המנוח אסלן ראובן ז"ל )להלן:"המנוח"(, כאשר בלילה הקודם,
16.2.96, הוא נמצא ללא רוח חיים, תלוי על שרוכי נעליים, בתאו בבית המעצר קישון לשם
הובא לאחר שנעצר ביום 10.2.96 בחשד לפריצה )להלן:"הארוע" או "ההתאבדות"(.

התובעים שהם עזבונו של המנוח, אביו ובתו שהיתה קטינה במועד הגשת התביעה, הגישו
תביעה זו כנגד הנתבעת, על פי פקודת הנזיקין )נוסח חדש( לפיצויים בגין הנזק הבלתי
ממוני )כאב וסבל(, שנגרם לעזבון המנוח וכן לנזקים שנגרמו לתובעת 3, כתלויה במנוח.

2. התובעים טוענים לאחריותה של המדינה אשר נציגיה התרשלו בשמירה על המנוח אשר היה
במצב נפשי קשה, דבר שבא לידי ביטוי בפרטיכל הארכת מעצרו מיום 12.2.96, ובהחלטת
ביהמ"ש ממועד זה אשר הורה על בדיקה פסיכיאטרית לצורך קבלת חוות דעת בעניין מצבו
הנפשי ומסוגלותו לעמוד לדין. ביום 14.2.96 הורה הפסיכיאטר המחוזי להעביר את המנוח
לחדר המיון בביה"ח טירת הכרמל )נספח ה'(, בביה"ח היה חשד להתחזות מצד המנוח )כך
נרשם בגליון החולה, נספח ו'( ועל כן הומלץ על הסתכלות במסגרת אישפוז. למרות האמור,
הוחזר המנוח לתא המעצר ולטענת התובעים הדבר נעשה בניגוד להוראה לאשפזו בבית חולים
וכן, כי המנוח הוחזר לתאו ללא השגחה וזאת על אף ידיעת הסוהרים והשוטרים כי הוא נמצא