ראה מסמך

החלטה

1. ביום 26.8.98 הוגשה תובענה בתיק הנוכחי שעילתה תאונת דרכים מיום 14.4.93.
התובענה הוגשה לבית המשפט המחוזי, ללא ציון הפיצוי הנתבע, ראו תקנות 14)ב(, 16)ג(
לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד1984-.

2. ביום 3.9.01 עתר התובע, בהסכמת בעל הדין שכנגד, בש"א 12814/01, להעברת המשך
הדיון בתובענה לבית משפט השלום. התובע נימק בקשתו במילים אלה: "לאחר שנתקבלו חוות
הדעת ]של המומחים הרפואיים[ ולאור האמור בהן נראה כי מקום ברורה של תביעה זו בבימ"ש
השלום בחיפה". מדובר בחוות-דעת של רופא שיניים שהעריך עלות תיקון נזקים בסך 54500
ש"ח, ובקביעה של פסיכיאטר של נכות נפשית בשיעור %10. בדיון בע"פ מיום 23.9.01 אמר
ב"כ התובע, כי בכוונתו לבקש לחקור בע"פ את המומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטרי. אינני
מביע דעה באשר לגופה של בקשה זו, אך לצורך הדיון בבקשה הנוכחית, אני יוצא מההנחה,
כי בבקשה הנוכחית כלולה גם הודעה של התובע, כי בכל מקרה לא יעתור בעתיד לתיקון של
כתב התביעה באופן שיוציא העניין מגדר סמכותו העניינית של בימ"ש השלום. משמעות הבקשה
הנ"ל היא, כי התובע מתקן את כתב התביעה באופן שנתבע פיצוי בסכום שהוא בגדר סמכותו