ראה מסמך

ה ח ל ט ה

מעשה בשלושה חיילים, כולם נהגים בגדוד שריון, שמושבו בבקעת הירדן. באחד הימים,
ביוזמתו של אחד מהם, ששמו רוסלן, נטלו מיחידתם כלי רכב מסוג "אביר", נסעו עימו
לנצרת, ואספו שם שלוש אזרחיות, מידידותיו של רוסלן. בדרך רכשו משקאות משכרים, ושתו
מהם, אולם לא נטען, ובוודאי לא הוכח, כי היו נתונים להשפעתם במידה ששללה מהם את
השליטה העצמית, ופגמה ביכולת הנהיגה שלהם. בהגיעם ליער, נסע רוסלן נסיעה קצרה, ואחר
כך הציע המערער לאחת האזרחיות )זו, שככל הנראה, נועדה לו במהלך אותו מפגש(, ללמד
אותה לנהוג ב"אביר". האזרחית התיישבה בכסא הנהג, והמערער לצידה, אולם עד מהרה התגלה
חוסר המיומנות שלה בנהיגת רכב, ורק פעולה זריזה של המערער בהסטת ההגה, מנעה תאונה
קשה יותר, והובילה לפגיעה בקיר אבן, ולנזק לרכב ששיעורו המדוייק לא הובהר. השלושה
נטשו את הרכב במקום, וחזרו ליחידתם. למחרת, אותר הרכב על ידי משטרת ישראל.

נטען, כי המערער והחייל השלישי דיברו על ליבו של רוסלן, ליטול את האחרות למעשה על
עצמו, ולא לסבך אותם בעבירה. אולם, רוסלן סיפר בחקירה את האירועים כולם, ואילו
המערער דנא והמעורב השלישי בחרו להתכחש בחקירה להמצאם באותו מקום, ולמעשי העבירה
שיוחסו להם בכתבי אישום נגדם.