ראה מסמך

פסק דין זה הוא המשך לפסק הדין החלקי שניתן על ידי ביום 7.12.2000. במסגרת תביעה זו
מבקשת התובעת )להלן - סהר( לחייב את המדינה בתשלום שכר טרחה ראוי בגין השירותים
המקצועיים שניתנו על ידה לאגודת נאות סיני )להלן - האגודה( בהליכים המשפטיים שנוהלו
לאחר מתן פסק הבורר, בסכסוך שבין האגודה ובין המדינה.

הרקע לתביעה פורט בהרחבה בהחלטתי הנ"ל, ואין בדעתי לחזור עליו. די אם אומר כי סהר
ייצגה את אגודת נאות סיני במסגרת תביעת האגודה לפיצויים מן המדינה בעקבות פינוי שטח
"גן הירק" שהוחזק על ידה בסיני. בגין ייצוג משפטי זה תבעה סהר שכ"ט. תביעת סהר
לשכ"ט נסמכה על שלושה מקורות. מקור אחד הוא פסק הבוררות מיום 14.7.85 לפיו על
המדינה לשלם לאגודה שכ"ט עו"ד של %14 מתוך הסכום ברוטו שנפסק לאגודה. בהחלטתי הנ"ל
קבעתי כי יש לחשב את שכ"ט מתוך סכום ברוטו של 40 מליון ל"י. כיוון שאין מחלוקת כי
סכום כאמור שולם זה מכבר, נדחתה תביעתה של סהר בגין מקור זה.

מקור שני לו טענה סהר הוא הסכם שכ"ט בין האגודה ובין סהר לפיו ישולם לה שכ"ט נוסף
של %6 מהסכום ברוטו. בכל הנוגע למקור זה, טענה סהר כי המדינה גרמה להפרת הסכם שכ"ט
זה. בהחלטתי הנ"ל דחיתי גם טענה זו של סהר, וקבעתי כי גם הסכם שכ"ט זה צריך להתפרש
לאור פסק הבורר וכי היה על האגודה לשלם לסהר סכום של %6 מתוך הסכום ברוטו שהינו 40
מליון ל"י. כיוון שגם כאן אין מחלוקת כי הסכום האמור שולם לסהר, נדחתה התביעה גם