ראה מסמך

נתוני רקע

1. התובע 1 )להלן-"התובע"( והתובעת 2 )להלן-"התובעת"( הם בעל ואישה. מכונית אוודי
80 שלהם מס' 35-243-86 )להלן-"המכונית"( הייתה מבוטחת ע"י הנתבעת. בתאריך 13/9/93
הייתה המכונית מעורבת בתאונה ונגרמו לה נזקי רכוש. התובעים הגישו נגד הנתבעת תביעה
לתגמולי ביטוח. לטענתם הרכב נמכר ביום 17/10/94 בסכום של 10,500 ש"ח כאשר ערכו לפי
המחירון עולה לסך של 25,000 ש"ח. תובענתם הייתה לפיצוי בגובה ההפרש בין שווי הרכב
בעת אירוע התאונה לבין התמורה שקיבלו ממכירתו וכן לפיצוי בגין עגמת נפש וטרדה
שנגרמה לתובעים בשל סירובה העיקש של הנתבעת לשלם להם תגמולי ביטוח.

2. הנתבעת התגוננה בפני התביעה. היא הקדימה וציינה כי בהתאם להסכמה בין בעלי הדין
נבדקה התובעת במכונת אמת ונמצאה דוברת שקר בגרסתה. עקב כך, כך טענה הנתבעת, ראויה
התביעה להידחות על הסף. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי אין לשלם תגמולי ביטוח הואיל
ועובר לתאונה נהג ברכב התובעים נהג כלשהו חסר רישיון נהיגה, שככל הנראה הוא אחיה של