ראה מסמך

החלטה

1. התובע נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 1.9.98 והפגיעה הוכרה כתאונת עבודה. ביום
6.6.00 קבעה הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי )להלן - המל"ל( כי לתובע נכות
בשיעור %40 לפי תקנה 4()1(52( ט' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי )קביעת דרגת נכות
לנפגעי עבודה(, התשט"ז1956- )להלן - התוספת( וכן %5 לפי תקנה 61)א( לתוספת על "כתמי
קרנית". על החלטה זו הגיש התובע ערר וביום 7.2.01 נדחה הערר והוועדה קבעה כי היא
מקבלת את קביעת הוועדה הרפואית לפיה "חדות ראיה עין שמאל וימין 4 )1(52 40%, ט',
כתמי קרנית 61 5% א'".

2. ביום 8.8.00 נקבעה לתובע נכות צמיתה כדלקמן: %40 על חדות הראייה לפי תקנה
4()1(52( ט' לתוספת, %10 על נכות נפשית לפי תקנה 34)ב( לתוספת, %5 על כתמי קרנית
לפי תקנה 61)א(, בסה"כ נקבעה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של %48.7. הופעלה תקנה 15
לתקנות הביטוח הלאומי )קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה( התשט"ז1956- ושיעור הנכות
הוגדל ב%50-. בסה"כ נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור %74.

3. ב"כ הנתבעות מבקש להתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי
בעניין "חדות הראיה" ולמנות מומחה עיניים מטעם בית המשפט לבדיקת נכות התובע כתוצאה