ראה מסמך

1. בפניי בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של שופטת בית משפט השלום )כב' השופטת דר'
מ.אגמון-גונן(. בהחלטה בבשא 3595/01 ניתן צו לסיכומים בכתב לגבי ערעור על החלטה של
כב' הרשמת נמרודי, שדחתה בקשה לעיקול במעמד צד אחד )להלן: הערעור על העיקול(.
בהחלטה בבשא 3905/01 נדחתה בקשה נוספת של המערער למתן צו עיקול במעמד צד אחד )להלן:
הבקשה הנוספת לעיקול(.

שתי בקשות העיקול הוגשו על-ידי המערער במסגרת תביעה לשכר טרחה בעבור טיפולו בתיק
נזיקין של המשיבים, אשר הגיע לערעור בבית המשפט העליון וממתין עתה לפסק דין. לטענת
המבקש הוא שוחרר מייצוג על-ידי המשיבים בשלבי סיום הדיון בבית המשפט העליון. משתי
הבקשות עולה כי המבקש מצפה שהמשיבים יזכו בתביעה בסכום כסף.

2. בהחלטה בערעור על העיקול, המורה על הגשת סיכומי שני הצדדים, נפל פגם. על פי תקנה
406 א לתקנות סדר הדין האזרחי, בקשת רשות ערעור או ערעור על בקשה למתן סעד זמני
שניתנה על פי צד אחד, תידון במעמד צד אחד, אלא אם כן הורה בית המשפט על הזמנת בעל
הדין האחר. החלטת כב' הרשמת נמרודי ניתנה במעמד צד אחד. ההחלטה המורה על סיכומי שני
הצדדים, לא נומקה וכך אין בה הסבר לשאלה מדוע היה מקום לדון בערעור במעמד שני