ראה מסמך

החלטה

1. בתיק העיקרי )ה"פ 246/96( ניתן פסק דין ביום 24.4.01, מפי כב' הנשיא זילר. בפסק
דין זה, הוכרז פסק דין שניתן בארה"ב כאכיף ביחס למשיב, עד לסכום של 3,639,923.63
דולר. בנוסף, חויב המשיב בשכר טרחת עורך דין בשיעור %3 מהסכום שנאכף ובצירוף מע"מ.

2. הבקשה שבפני הוגשה ביום 30.4.01 ובה מתבקש מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד
המשיב. הבקשה מבוססת על הוראת תקנה 383 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- )להלן
- "התקנות"(, לפיה ניתן לצוות על עיכוב יציאת נתבע מן הארץ בעת מתן פסק הדין "או
בתכוף לאחריו". הבקשה דנן הוגשה 6 ימים לאחר מתן פסק הדין שלכאורה הומצא למבקש מס'
1 ביום 25.4.01. המבקשים טוענים, כי בית המשפט עדיין מוסמך לצוות על עיכוב יציאתו
של המשיב מן הארץ בהתחשב בלוח הזמנים הנ"ל. המשיב לא טען בנקודה זו ולא שלל את
סמכות בית המשפט בנדון.