ראה מסמך

החלטה

ביום 21.10.02 הוגשה בקשת המבקש המקורי להתיר לו לשלם את ההוצאות שנפסקו לזכות
המשיב בהחלטה שסיימה את הדיון בבקשה לביטול הצו שניתן במסגרת הבש"א שבכותרת, מתוך
הסכום שהופקד ע"י המבקש במסגרת בקשה זו כתנאי לכניסת אותו צו לתוקף. הוריתי על הגשת
תגובה. לא הוגשה תגובה, אולם עוד לפני המועד שנקבע להגשתה הגיש המשיב בקשה מטעמו
)כאשר המכנה המשותף הוא ששני הצדדים אינם טורחים להגיש בקשותיהם בדרך של בש"א(
לעיקול כספי הפקדון שהפקיד המבקש שבכותרת כאמור ו/או לעיכובם, וזאת לפי כותרת
הבקשה, ואילו בסעיף 16 לבקשה נטען כי יש מקום לחלט הערבון כולו או מקצתו לזכות
המשיב שבכותרת. בהחלטה מיום 23.10.02 דחיתי בקשה אחרונה זו הן משום שהוגשה לא בדרך
של בש"א והן משום הסתירה שבין מה שמבוקש בכותרת למה שנטען בסעיף 16 לאותה בקשה.

חוששני ששני הצדדים לא טרחו להתעמק בעובדות ובדין הרלבנטיים. המבקש שבכותרת הפקיד
בזמנו 50,000 ח"ש במזומן בקופת ביהמ"ש, כאשר ההחלטה הורתה על הפקדה של 40,000 ח"ש
כערבות להבטחת פיצוי על כל נזק שייגרם למשיב אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה
אחרת, ועל הפקדה של סך נוסף של 10,000 ח"ש כערבון. התקנות מבחינות היטב בין ערבות