ראה מסמך

1. התובעת הינה בעלת זכות חכירה הרשומה בלשכת רישום המקרקעין בדירה ברח' צה"ל 30
בהרצליה הידועה כחלקה 192/2 בגוש 6558 )להלן: "הדירה"(. ביום 6.2.97 נחתם בין
התובעת לנתבעים, שהתגוררו אותה עת בדירה מכח הסכם שכירות בין הצדדים )להלן: "הסכם
השכירות"(, הסכם לפיו מכרה התובעת לנתבעים את זכויותיה בדירה תמורת סך בשקלים חדשים
השווה ל- $180,000 )להלן: "ההסכם"(.

לטענת התובעת, למרות שהיא עמדה בכל התחייבויותיה עפ"י החוזה, לרבות תשלום מיסי
עיריה, והוצאת כל האישורים הדרושים לצורך רישום הזכויות ע"ש הנתבעים, לא שילמו
הנתבעים לתובעת את יתרת התמורה עפ"י החוזה בסך $25,000.

מאחר ועפ"י סעיף 12)א( להסכם מהווה התמורה מעיקרי ההסכם, ועפ"י סעיף 13 להסכם, ישלם
המפר הפרה יסודית לניפר פיצוי מוסכם בסך של $18,000, הוגשה התביעה )בסד"מ( לתשלום
יתרת התמורה בסך $25,000 וכן הפיצוי המוסכם בסך $18,000, סה"כ עפ"י השער היציג נכון
ליום הגשת התביעה - 180,000 ח"ש.