ראה מסמך

המבקש עתר בבקשה להצהיר, כי על המשיב היה לפסול את הצעתו לרכוש מגרש במסגרת מכרז
לקבלת הצעות לחכירת מגרשים לבנייה בהר-אדר.

ביום 3.1.2001 הסתיים הדיון בבקשה, וניתנה החלטה לסיכומים בכתב. המבקש הגיש את
סיכומיו במועד, ואילו המשיב לא הגיש סיכומים.

על פי תקנה 160 )ד( לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1985- זכאי המבקש לפסק דין. אך גם
לגופו של ענין סבורה אני שיש להיעתר לבקשה. אני מאמינה למבקש כי הוטעה להאמין שאין
לו סיכוי לזכות במכרז, משום שצירף שיק לפקודת מינהל מקרקעי ישראל במקום לפקודת
המשיב, עוד לפני פתיחת תיבת המכרזים. עקב כך נאלץ המבקש לבטל מכירת נכס שהיה בידו,
ואשר נועד לממן את מימוש המכרז, כפי שאישר מר ג'נאח שהיה הקונה, ולא התרשמתי
שהשניים עשו יד אחת כדי להטעות.

לאחר שהמבקש נקלע למצוקה, כאשר מצד אחד ביטל את המכירה ומצד שני זכה במכרז והיה
עליו לעמוד בתשלומים, ביקש דחייה לביצועם. בדין דחה המשיב את בקשתו מטעמים של עקרון
השוויון, אולם, מאידך - מדובר במקרה יוצא דופן, שלאור נסיבותיו אני קובעת שיש לראות
את הזכייה שלו במכרז כבטלה.