ראה מסמך

בעתירה זאת, שהוגשה ביום 21.11.00, מבקשת העותרת שבית המשפט יורה על ביטול צו עיכוב
יציאה מן הארץ שהוצא נגדה בבית הדין הרבני האזורי בפתח-תקוה ביום 22.10.00. העותרת
צירפה לעתירה החלטה שניתנה )ביום 13.11.00( בבית הדין הרבני הגדול, במסגרת ערעור
שהוגש על ידה על החלטת בית הדין האזורי. לטענת העותרת, באותה החלטה "למעשה הערעור
נדחה", ובכך נפתחה הדרך להתערבות של בית משפט זה בצו עיכוב היציאה.

טענה זאת אין בידינו לקבל. מן החומר המונח לפנינו עולה בבירור כי בית הדין הגדול לא
דן עד כה בערעור לגופו, ולא אישר את החלטת בית הדין האזורי לעכב את יציאת העותרת מן
הארץ. אי לכך, העתירה הוגשה קודם זמנה, ודי בכך כדי לדחותה.

בהחלטה מיום 13.11.00 בית הדין הגדול לא דחה את הערעור של העותרת, אלא רק סירב לדון
בערעור זה באותו שלב, בהתחשב בכך שהעותרת הגישה את הערעור מבלי להמתין לדיון בבית
הדין האזורי בבקשתה לביטול צו עיכוב היציאה ולהחלטה של בית הדין בעקבות הדיון. בית
הדין הגדול אף ציין במפורש בהחלטה כי לאחר שבית הדין האזורי ידון ויחליט בבקשת