ראה מסמך

1. תובעת מס' 1 נחמה צילביץ )להלן: האם( ובעלה המנוח בנימין צילביץ )להלן: האב(,
ממיסדי משק משמר השבעה, קיבלו לפני שנים רבות ממנהל מקרקעי ישראל זכות שימוש במשק
חקלאי 110 )להלן: המשק(. בני הזוג צילביץ החזיקו במשק והתגוררו בו באופן רצוף.

בתחילת שנות השבעים התירו האב והאם לבתם )מאירה בצר-תובעת 2( ולחתנם )אריה
בצר-הנתבע(, להקים בחצר המשק בית למגוריהם ולהתגורר בו. לאחר בניית בית המגורים
בהשקעה משותפת של בני הזוג, עברו בני הזוג להתגורר בבניין )להלן: בית בצר(.

בסוף שנות השמונים חל קרע מוחלט בין בני הזוג בצר ובעקבותיו התנהלו בין תובעת 2
ובעלה הליכים משפטיים רבים בערכאות שונות. במהלך התדיינויות אלה נקבע על ידי בית
המשפט העליון בפסה"ד ע"א 2836/90 אריה בצר נ' צילביץ נחמה ואח', פ"ד מו)184 )5,
שהצדדים לתיק זה היו בעלי דין בו, כי הנתבע ותובעת 2 רכשו מנחמה ובנימין צילביץ,
בהסכמת המנהל, זכויות של בני רשות בבית בצר, אשר אינן ניתנות לביטול חד צדדי על ידי
האם )בינתיים נפטר האב(.

האם ומאירה בצר הגישו לבית משפט השלום בת"א תביעה כנגד הנתבע לפירוק שיתוף בבית