ראה מסמך

החלטה

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו מיום 28.11.01 לפיה שוחררו
העוררים ממעצרם בתנאי מעצר בית מוחלט עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

1. ביום 11.11.01 הוגש כתב אישום כנגד העוררים בת.פ 10499/01 לבית משפט השלום
בתל-אביב - יפו המייחס לעוררים עבירה שעניינה סחיטה באיומים. העורר 1 מנהל בתל אביב
משרד להלוואות. העורר 2 מועסק על ידי העורר 1 במשרד ההלוואות. המתלונן חב לעורר 1
סכום הנע בין 70,000-120,000 ש"ח בגין שיקים של המתלונן ואחרים, אשר לא כובדו על
ידי הבנק במועד פרעונם. על פי הנטען בכתב האישום, במהלך חודש אוגוסט 2001, בסביבות
השעה 22:00, הגיע העורר 1 ביחד עם אדם אחר לביתו של המתלונן. העורר 1 דרש את תשלום
חובו אך הואיל, בסופם של דברים, ליתן ארכה של עשרה ימים למתלונן לתשלום חובו. בחודש
ספטמבר 2001, משלא פרע המתלונן את חובו, הגיעו העוררים לביתו של המתלונן ואיימו
עליו כדי להניעו לפרוע את חובו, כמפורט בסעיף 3 לכתב האישום. ביום 7.10.01 בשעות
הבוקר, הגיע העורר 1 עם אדם אחר לביתו של המתלונן. אשת המתלונן אמרה לו כי המתלונן
אינו בבית, כשלמעשה המתלונן שהה בבית אך הסתתר בשל חששותיו מהעורר 1. בתגובה אמר