ראה מסמך

1. זוהי תביעה כספית לתגמולי ביטוח בגין פוליסה קבוצתית לביטוח תאונות אישיות
שצורפה כנספח "א" לכתב התביעה )להלן: "הפוליסה"(. בהמלצת ביהמ"ש הגיעו הצדדים לכלל
פשרה ברכיבי התביעה השונים פרט לרכיב אחד, שלגביו הוסכם כי יוגשו סיכומים בכתב
)בהעדר מחלוקת עובדתית רלבנטית(, ופס"ד זה בא להכריע באותו רכיב בלבד )וכן ברכיבי
הוצאות מסוימים שהוסכם שגם הם יועמדו להכרעה בדרך זו, כפי שיפורט בהמשך פסה"ד(.
התיק הובא בפניי ביום 30.12.01 לכתיבת פסה"ד, לאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם כפי
שנקבע.

2. המחלוקת היחידה שנותרה לגוף התביעה ואשר בה עלי להכריע היא זו: התובעת נפגעה
באופן העולה כדי מקרה ביטוח )"תאונה"( עפ"י הפוליסה. היא אושפזה ל- 5 ימים שתחילתם
ביום הפגיעה. לאחר מכן נותרה )עפ"י הפשרה שנעשתה( באי כושר מלא )כהגדרתו בפוליסה(
לתקופה מסוימת )וכן נקבעה לה נכות צמיתה של %10(. השאלה היא אם בגין תקופת אי הכושר
)שנקבעה בהסכמה כאמור( זכאית התובעת ל"כפל" הפיצוי השבועי הקבוע בפוליסה, משום
שבתחילה היתה מאושפזת. כצפוי, משיבה התובעת בחיוב והנתבעת בשלילה לשאלה הנ"ל.