ר.נ. תיירות בע"מ נ' בן ר.ז.השקעות ופיתוח בע"מ

החלטה

לפני בקשה למתן צווי עשה ומניעה זמניים.

המשיבה הינה חוכרת לדורות של מקרעין עליהם מוקם מרכז מסחרי הידוע כ"קניון נחמיה" בקרית שמונה והיא מנהלת ומפעילה את הקניון.

המבקשת הינה שוכרת של "יחידה מס' 201" בקניון, בשטח של כ- 255.75 מ"ר, למטרת ניהול עסק של משחקייה. זאת, על פי הסכם שכירות שנחתם בין הצדדים ביום 10.3.2010.

עניינה של הבקשה הינו 9 מתקני שעשועים לילדים המכונים "קידיריידרים" (להלן "המתקנים") אשר לטענת המבקשת שייכים לה והיו מותקנים בשטח הציבורי בחזית עסק המשחקייה שהיא מנהלת בקניון. מתקנים אלו פורקו על ידי המשיבה ופונו על ידה מהמקום בו היו מוצבים. המבקשת טוענת כי הדבר התברר לה בבוקר יום 14.7.11, עת הגיע מנהלה למקום. מנהל הקניון אישר בעדותו לפני כי הדבר נעשה על ידי המשיבה, לטענתו בבוקר יום 14.7.11.

המבקשת עותרת, בבקשה שלפני, להורות למשיבה להחזיר לחזקתה את כל המתקנים, להתקינם בחזרה במקומות בהם היו מותקנים עד לפירוקם על ידה ולחברם מחדש למערכת החשמל על חשבונה של המשיבה. כן מבוקש להורות למשיבה להימנע מפירוק המתקנים או משיבוש או פגיעה בתפעולם השוטף ולהימנע מניתוקם מחשמל או מפגיעה בהפעלתם התקינה בכל דרך.

טענות המבקשת

המבקשת טוענת כי המתקנים הוצבו במקום על פי ההסכם שנחתם בינה לבין המשיבה וכי לא היתה למשיבה כל זכות לפרקם ולפנותם מן המקום ומדובר בהפרה של ההסכם, בגניבה ובגזל.

כרקע לדברים, טוענת המבקשת כדלקמן:

בשנת 2003 נחתם הסכם לפיו השכירה המשיבה למר סאלח נחלה ולחברת באולינג הגולן והגליל בע"מ (להלן "חברת באולינג הגולן") את יחידה מס' 220 בקניון, למטרת ניהול והפעלת עסק של משחקייה. מר נחלה הוא מנהלן התפעולי והאחראי על עסקיהן של המבקשת ושל חברת באולינג הגולן.

כחלק מאותו הסכם, הוצבו בחזית העסק האמור אותם מתקנים. עם תום תקופת השכירות, ביקשה המשיבה באופן מפתיע לפנות את אותה יחידה ולאחר מו"מ שנוהל בין הצדדים, סוכם כי עסק המשחקייה יועבר ליחידה אחרת בקניון – היא יחידה 201.

ביום 29.12.2009 חתמו המשיבה וחברת באולינג הגולן על "הסכם הבנות", בו נקבע, בין היתר כך:

"כמו כן המשכירה מסכימה להצבת סטיקרידים בשטח הפתוח בחזית החנות החדשה לתקופת השכירות".

בסוף שנת 2009 ועקב קשיים כלכליים, מכרה חברת באולינג הגולן את עסקיה למבקשת. מדובר בשלושה עסקים: המשחקייה נשוא עניננו וכן אולם באולינג ומועדון סנוקר שמופעלים גם הם באותו קניון. הדבר נעשה תוך תיאום עם המשיבה, שלא התנגדה לכך, ואף הסכימה להתחיל לקבל מהמבקשת את דמי השכירות עבור אולם הבאולינג ומועדון הסנוקר.

בכל הנוגע לעסק המשחקייה נשוא ענייננו, נחתם בין המבקשת לבין המשיבה ההסכם מיום 10.3.2010, הוא ההסכם העומד ביסוד תביעה זו. תקופת ההסכם נקבעה ל-4 שנים, משמע – עד ליום 1.4.14, עם אופציה ל-5 שנים נוספות. סוכם בין הצדדים כי במשך 4 השנים הראשונות המבקשת לא תשלם כלל דמי שכירות למשיבה, וכן ניתנה בתקופה זו הנחה משמעותית בדמי הניהול, וזאת לאור ההשקעות הרציניות שנדרשו להכשרת המקום, לשיפוצו ולהתאמתו.

נקבע בהסכם כי "נספח הסכם ההבנות מיום 29.12.2009 מחייב לכל דבר ועניין לעניין ההתקשרות וישמש כנספח לחוזה זה".

כפועל יוצא מאותן הסכמות, התקינה המבקשת את המתקנים בחזית המשחקייה בשטח הציבורי שבקניון והחלה להפעילם. המבקשת טוענת כי היא זכאית להפעיל את המתקנים וכי הוסכם בין הצדדים שתשלום דמי השכירות עבור המשחקייה כולל גם את השימוש במתקנים, דבר העולה גם ממכתב המשיבה מיום 8.3.2010, נספח ה' לבקשה, שם צוין: "אבקשך להעביר אלינו המחאה לתשלום עבור השטח הציבורי בו הינך מחזיק להצבת קידיריידרים מיום 8.2.10 ועד 8.3.10... ...בהיפתח החנות תופסק דרישת החיוב והיא תהיה חלק מהעסקה".

המבקשת טוענת בבקשתה כי בכל הנוגע לשני העסקים הנוספים של חברת באולינג הגולן (אולם הבאולינג ומועדון הסנוקר), נתגלעו מחלוקות בין המשיבה לבין חברת באולינג הגולן ומר סאלח נחלה ולא נחתם הסכם חדש עם המבקשת. בעניין עסקים אלה מתנהלים הליכים משפטיים בין המשיבה לבין חברת באולינג הגולן ומר נחלה: המשיבה הגישה נגדם תביעה כספית בטבריה, במסגרתה הגיעו הצדדים לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ומתקיימים הליכי הוצאה לפועל ביחס לכך. כמו כן הגישה המשיבה תביעה לפינוי מושכר נגד חברת באולינג הגולן ומר נחלה, בכל הנוגע למועדון הסנוקר ואולם הבאולינג, שם הוגש כתב הגנה בו נטען להפרות מצד המשיבה וההליך תלוי ועומד.

המבקשת איננה צד בהליכים האמורים.

בנוסף לכך, הגישה המשיבה נגד המבקשת בקשה לביצוע שטר, אך זאת בנוגע לשיק שנמסר לה עבור דמי השכירות של מועדון הסנוקר, ובלא קשר להסכם ולמשחקייה נשוא ענייננו.