ר נ' ק'

בפני תביעה בגין רשלנות מקצועית נטענת שהגישה התובעת כנגד הנתבע.

התובעת, הגב' א. ר. (להלן: "התובעת"), היא מי שהייתה בת זוגו והידועה בציבור של המנוח, מר א. ו. ז"ל (להלן: "המנוח"), במשך כעשרים שנה החל מהמחצית השנייה של שנות ה- 90 ועד למותו של המנוח בשנת 2013. התובעת היא הנהנית על פי הצוואה שנחתמה ואושרה ביום 21.7.11, שהותיר אחריו המנוח. על פי הצוואה הותיר המנוח את כל עזבונו בשלמותו לתובעת.

הנתבע, עו"ד ק. (להלן: "הנתבע" ו/או "עו"ד ק."), הינו עורך דין במקצועו, אשר טיפל בעניינים מסוימים של המנוח לאורך שנים ואף ייצג את המנוח בבית משפט לענייני משפחה, בתמ"ש 58450-09, בתביעה לסעד הצהרתי בה עתר לביטול העברת בעלות בשתי דירות אשר היו שייכות למנוח, שהועברו לפני שנים לשני בניו של המנוח (להלן: "התביעה ההצהרתית").

בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופטת גליק) דחה את התביעה וקבע כי שתי הדירות שייכות לבניו של המנוח. ערעור אשר הוגש על פסק הדין נדחה (עמ"ש 45281-08-11).

מטעם התובעת העידו היא עצמה, עו"ד קסוטו, אשר ייצג את המנוח במסגרת הערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה והשמאי, מר חיים בן ארי, עורך חוות הדעת לעניין שווי הדירות נשוא התביעה.

מטעם הנתבע העידו הוא עצמו, בניו של המנוח, מר מ. ו. ומר ס.' ו. (להלן בהתאמה: "מ." ו- "ס.'" או "הבנים") והמומחה מטעמו לעניין שווי הדירות, השמאי מר שי חזן.