ר.נ' א.

התובעת, עורכת דין במקצועה, ייצגה את בעלה לשעבר של הנתבעת בהליכי הגירושין בין השניים. ביום 28.11.10, בתום אחד הדיונים בבית הדין הרבני, משכה הנתבעת בשערה של התובעת. בגין אותה משיכה בשיער, הגישה התובעת תביעה זו, בטענה שהנתבעת עוולה כלפיה על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965.

רקע, והשתלשלות העניינים

1. כאמור, התובעת ייצגה את בעלה לשעבר של הנתבעת, מ. א. , בהליכי הגירושין שלו מול הנתבעת. על פי תיאור התובעת והנתבעת גם יחד, הדיונים בהליכים אלו התאפיינו בהתנהלות שאינה מכבדת את הצדדים, כשהם רצופים קריאות גנאי ועלבונות הדדיים בין התובעת לנתבעת. ליתר דיוק, התובעת טוענת שנהגה באיפוק וכל קריאות הגנאי הגיעו מצד הנתבעת, ואילו הנתבעת טוענת שהיא נהגה באיפוק, בעוד התובעת מעליבה אותה בביטויים שאינם הולמים את מקצוע עריכת הדין. יודגש, כי אף אחת אינה טוענת שמ. היה מעורב בקריאות הגנאי או שהן או חלקן היו מופנות כלפיו.

2. ביום 28.11.10 התקיים דיון בפני בית הדין הרבני. בסיום הדיון, יצאה התובעת מהאולם, כשהנתבעת פוסעת אחריה. לטענת התובעת, בהזדמנות זו הנתבעת חבטה בראשה ומשכה בשערה. לטענת הנתבעת, התובעת בעטה בה ביציאה מהאולם, ומשיכת השיער לא היתה אלא תגובה לאותה בעיטה.

3. אירועים אלו, שאירעו כאמור ביציאה מאולם בית הדין הרבני, גררו הסלמה, ואמו של מ. , אימה של הנתבעת ואחותה, כולן התערבו, ובמקום התפתחה קטטה רבת משתתפים. קטטה זו צולמה במצלמות האבטחה של בית הדין, מאבטחים מיהרו למקום ופעלו להפרדת הניצים.

4. לאחר שהתובעת, מ. ומשפחתו עזבו את המקום, הזעיקה הנתבעת את המשטרה, וניידת נשלחה למקום. על פי דו"ח הפעולה של רס"מ כדר צור אלו הפרטים שמסרה לו הנתבעת במקום האירוע:

   "לדבריה היא הגיעה למקום על מנת לקבל גט מהפרוד שלה, לפתע העו"ד שלו העונה לשם א. ר. בעטה ברגלה והפרוד שלה יחד עם אימו התנפלו עליה [לציין שעל צווארה נראו על ידי סימני אדומים וחתך קטן על האצבע] לדבריה היא ניסתה להתגונן ומשכה בשערה של העו"ד..."

5. בהמשך הדברים פנתה הנתבעת לטיפול רפואי בטרם, והגישה תלונה למשטרת ישראל, ובמסגרתה נגבתה הודעתה ביום האירוע בשעה 12:08 וזו לשונה:

   "אני רוצה להתלונן על בעלי מ. ..., היום בשעה 9:30 אחרי שהיה לנו דיון בבית הדין הרבני, העורכת דין של בעלי, א. ר. , אמרה לי שתמותי ולא תקבלי גט והיא נתנה לי בעיטה לאחור, המשפחה של בעלי התחילה לקלל אותי, ... כולם החלו לקפוץ עלי לתת לי מכות..."

   סמוך לאחר מכן גם אימה ואחותה של הנתבעת מסרו הודעות במשטרה. על פי הודעת האם, היא לא ראתה את התובעת מעורבת בקטטה, ועיקר תלונותיה היו על אלימות של מ. , אימו ואחותו. על פי הודעת האחות:

   "לאחר הדיון כשאני ישבתי בצד וקראתי תהילים, אמא שלי לפתע קפצה ואני קפצתי אחריה, ראיתי את מ. (הנתבעת – מ.צ'.) שכולם היו מעליה, בעלה מ. , העורכת דין שלו (התובעת – מ.צ'.) אימא שלו, אחותו ע'..."

   ביום 8.12.10 נחקר מ. במשטרה תחת אזהרה. מ. הכחיש שתקף את הנתבעת, וחזר על הכחשתו זו מספר פעמים. בכל הנוגע לתובעת העיד מ. (בש' 14) כי "את יכולה לראות את הצילומים ורואים שהיא תקפה את עורכת הדין שלי."