קשר רחוק בין שופטת לצד לא פורמאלי להליך אינו עילה לפסילת השופטת

           ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ד' גנות) מיום 7.7.2009 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.        המערער הגיש תביעה נזיקית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שהועברה לטיפול לידי השופטת ד' גנות כאחד מתיקי הנזיקין בבית המשפט אשר טרם הוחל בהם בשמיעת הראיות. בתיק נערכו שתי ישיבות קדם משפט, ביום 29.3.2009 וביום 1.7.2009. במהלך ישיבת קדם המשפט השניה ביקש בא כח המערער מבית המשפט לפסול את השופטת ד' גנות לאחר שביקשה להעיד את המערער, למורת רוחו של בא כוחו. המערער טען כי יש לפסול את השופטת מלדון בתיק זה לאור האמור בפסק הדין שניתן בע"א 1723/98 קלנדרוב נ' כלל ביטוח בע"מ (לא פורסם, 26.8.1999, להלן: פסק הדין קלנדרוב), בו קבע הנשיא א' ברק כי יש לפסול את השופטת מלדון בתיקי כלל חברה לביטוח בע"מ מאחר ובעלה של השופטת הוא אחד מבאי כוחה של החברה. המערער הוסיף כי היות והמשיבה 2 בתביעה שהגיש מיוצגת גם על ידי כלל חברה לביטוח בע"מ, על השופטת לפסול עצמה  מלדון בתביעה. המערער אף טען כי למיטב זכרונו ייצג בתחילה בעלה של השופטת את המשיבה 2 מטעם חברת מדנס.

2.        בהחלטתה מיום 6.7.2009 דחתה השופטת את הבקשה. השופטת הבהירה כי לבעלה לא היתה ואין כל נגיעה לתיק. באת כוחה של המשיבה 2 הבהירה כי מונתה לייצוג מטעם חברת מדנס המבטחת את המשיבה 2 בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית וכי בין חברת מדנס לכלל חברה לביטוח בע"מ המבטחת את המשיבה 2 בפוליסת ביטוח מעבידים קיים הסדר לחלוקת הפיצוי ביניהם במידה וייפסק למערער פיצוי. לאור דברים אלה קבעה השופטת כי כלל חברה לביטוח בע"מ אינה בעלת דין בתיק ולכן אין עליה לפסול עצמה בהתאם לאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק. השופטת הוסיפה כי המערער לא טען לקיומו של משוא פנים או עילת פסלות אחרת ואף הבהיר כי אם תחזור בה השופטת מכוונה לחקור את המערער, יחזור בו מבקשת הפסלות. במצב דברים זה, סברה השופטת כי מדובר בניסיון להלך אימים עליה, לסרבל את הדיון בתיק משיקולים לא ענייניים ולכן דחתה את הבקשה.

           מכאן הערעור שבפניי.

3.        המערער מבהיר כי שלח הודעה לבית המשפט לפיה התברר לו כי משרדו של בעלה של השופטת לא ייצג את המשיבה 2 בתחילת ההליכים. המערער טוען כי לאור דברי באת כוח המשיבה 2 בדיון לפיהם כלל חברה לביטוח בע"מ מבטחת את קופת חולים בפוליסת חבות המעבידים, כאשר חלק מעילות התביעה של המערער עשויות להיות מסווגות כמחלת מקצוע, תאונת עבודה וכו'..., אין חולק כי כלל חברה לביטוח בע"מ היא צד בתיק (אם כי מאחורי הקלעים), כמבטחת של המשיבה 2. המערער מסתמך על האמור בפסק דין קלנדרוב ולדידו, תוכן פסק הדין מחייב את פסילתה של השופטת גם בתיק דנן.

4.        בהתאם להחלטתי מיום 7.9.2009 הגישה המשיבה 2 תשובתה לערעור. המשיבה 2 טוענת כי עובדת מעורבותה של כלל חברה לביטוח בע"מ בתיק היתה ידועה למערער עוד לפני הדיון מיום 1.7.2009 וכי העלה את הטענה רק כדי למנוע מהשופטת מלהציג שאלות למערער. המשיבה 2 מבהירה כי בתיק זה ישנו לכאורה כפל ביטוח, שכן כלל ביטוח בע"מ ביטחה את המשיבה 2 בפוליסת חבות מעבידים ואילו חברת הראל באמצעות חברת מדנס ביטחה את המשיבה בפוליסת אחריות מקצועית. מאחר וטענות המערער נוגעות לכאורה לאספקטים של שתי הפוליסות השונות, הגיעו חברות הביטוח ביניהן להסדר פנימי והתיק הועבר על ידי חברת מדנס לטיפול משרד עורכי הדין של המשיבה 2, כמו תיקים אחרים המועברים לטיפול משרד זה. המשיבה 2 מוסיפה כי "שליפת" בקשת הפסילה בעיתוי ובנסיבות שנעשתה מבלי שתהיה לשופטת ידיעה על מעורבותה של כלל חברה לביטוח בע"מ, מחייבת את דחיית בקשת הפסלות.

5.        לאחר עיון בערעור ובתשובה לו הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. אכן, בפסק דין קלנדרוב קבע הנשיא ברק כי השופטת ד' גנות פסולה מלשבת בתיקים בהם כלל חברה לביטוח בע"מ הינה בעלת דין לאור העובדה שבעלה מייצג את כלל חברה לביטוח במספר תיקים. במקרה דנן כלל חברה לביטוח אינה צד להליך והקשר שלה להליך עקיף, והתגלה אך במקרה לשופטת בעקבות הדיון שערכה. ואולם שימוש במבחן פורמאלי, שלפיו צד להליך הוא מי שמופיע בכתבי הטענות, אינו מספק (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 232-233 (2006)), והשאלה מי ייחשב "צד להליך" הינה שאלה מהותית. אכן, לפי המבחן המהותי ניתן לראות בכלל חברה ביטוח בע"מ צד להליך, שכן יש לה עניין בתוצאות ההליך לאור ההסכם שעליו חתמה. ואולם אין בכך די. יש לבחון בשלב השני אף את מידת החשש הממשי למשוא פנים מצד בית המשפט כלפי המערער לאור עובדה זו ואין לפסול אוטומטית את השופטת. בחינת נסיבות העניין בהן השופטת כלל לא ידעה כי לכלל חברה לביטוח בע"מ יש יד בתיק ולו בעקיפין, וכי ההסכם בינה ובין החברה ששכרה את שירותיה של באת כח המשיבה 2 הוא "מאחורי הקלעים" בלבד (ומן הראוי היה להותירו ככזה או להעלות את עובדת קיומו בהזדמנות הראשונה), מביאה למסקנה כי אין בעובדת קיומו של הסכם כאמור בין שתי חברות הביטוח כדי לגרום להשפעה על בית המשפט במובן זה כי יש חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערער; תוכנו של ההסכם בין חברות הביטוח אינו ידוע גם כעת והוא נחתם בין שתי החברות בלא קשר לשופט שידון ויכריע בתיק ולהיותה של בעלה של השופטת אחד ממיצגיה הרבים של כלל חברה לביטוח. קשר כה רחוק בין השופטת לצד לא פורמאלי להליך אינו מעלה כאמור, חשש משמעותי לפגיעה באובייקטיביות השיפוטית של בית המשפט ולא מצאתי כי יש מקום להורות על פסילת השופטת אשר עוסקת בתיקי נזיקין ואשר פועלת על פי פסק הדין קלנדרוב. אף יש לדחות את ניסיונו של המערער לסכל את הדיון המהותי בעניינו בדרך של העלאת טענת פסלות מסוג זה ובאין כל טענה לעילת פסלות עניינית.

           הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה 2 הוצאות בסך של 5,000 ש"ח.

           ניתן היום, כ"ז באלול התשס"ט (16.9.2009).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il