קשר סיבתי בין תאונת עבודה לבין אי כושר

1. התובע נפגע מפיגום שנפל עליו במהלך עבודתו ביום 8/11/99, ונחבל בראשו ובכתפו
השמאלית. התאונה האמורה הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה.

2. הנתבע הודה בכך שאי-הכושר שנגרם לתובע בתקופה שמיום 21/12/99 ועד ליום 29/2/00
הוא תוצאה של תאונת העבודה האמורה, ושילם לתובע דמי פגיעה בעבור תקופה זו.

התובע קיבל תעודות רפואיות )נ/6 ו-נ/7(, שלפיהן עקב התאונה נגרם לו אי-כושר לעבודה
לתקופה נוספת, שמיום 1/3/00 ועד ליום 30/4/00 )שתיקרא להלן: "התקופה הנוספת"(.
הנתבע דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בעבור אי-הכושר שהיה לו בתקופה הנוספת,
וזאת לאור טענת הנתבע שכאבי הגב שהתובע סבל מהם בתקופה הנוספת, אינם תוצאה של
התאונה מיום 8/11/99.