קשר סיבתי בין טיפול שיניים לבין בעיות נפשיות

1. התובע טופל בידי הנתבע, שהינו רופא שיניים. ב-9.5.95 ביצע הנתבע לתובע שני
שתלים. בהמשך אותו חודש דיווח התובע על תחושת נמלול בשפתיו, ומצילומים עלה כי השתל
קרוב לתעלת העצב. השתל הוצא. כעבור שנתיים, ב-16.7.97, הוחדר שתל חדש למקום.

2. התובע טוען כי טיפולו של הנתבע היה רשלני, וכי שני השתלים גרמו לו נזק, הכולל
אובדן תחושה באזור הסנטר הימני, שינוי צבע באזור זה, כאבים בלתי פוסקים, תחושת
בעירה בפה ובעיות נפשיות.

התובע תמך טענותיו בחוות דעת של פרופ' מרמרי, מומחה לרפואת הפה, שבה נקבע כי
"השתלים שהושתלו בלסת התחתונה פגעו וחדרו את תעלת הלסת התחתונה, וגרמו לנזק בשלמות
העצב ולכן בתפקודו, וכן לנזק בכלי הדם שעוברים בתוכו. הנזק נמשך עד גבול הלסת וגורם
בה לדלקת... הנזק שנותר בעצב גורם קודם כל לחוסר תחושה. הנזק בעצב וחוסר התחושה
אחרי תקופה ממושכת הם בלתי הפיכים..."