קשר ליס א-קאר נ' לויסון ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 19.4.07 ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"), בין שני כלי הרכב נשוא התביעה.

העידה בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינה נהגת רכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג הרכב הפוגע.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעת, הנתבע פגע ברכבה מאחור, ולפיכך אחראי הוא לנזקים שנגרמו לרכב התובעת.

לטענת הנתבע, אומנם פגע עם רכבו ברכב התובעת מאחור, אך הנזקים הנתבעים אינם קשורים לתאונה שבענייננו.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – האם התובעת הצליחה להרים את נטל ההוכחה באשר לנזקיה – והתשובה היא לא.

העידה בפני עת/1 כי היא זוכרת שרכב הנתבע פגע בה מאחור, אך העידה בכנות הראויה לציון, כי אינה זוכרת את הפגיעה, ולפיכך לא יכלה להצביע היכן ארע הנזק.

כמו כן, שנשאלה בחקירתה הנגדית אם היו לה עוד מכות באוטו השיבה: "כן לפעמים יש מכות באוטו", גם שנשאלה ספציפית לגבי הפגיעה מאחור אם היו עוד מכות, השיבה כי אינה יודעת.

שנשאלה על-ידי בית המשפט לגבי הנזקים הנטענים, השיבה: "אני לא זוכרת כלום, אבל לא הייתי ממלאת דו"ח נזיקין אם לא היה קורה לי נזק".

מנגד, העיד הנתבע ואישר כי פגע ברכב התובעת מאחור, אך הכחיש את הנזקים הנטענים. אמר (עמ' 5): "הסתכלנו על הפגיעות והיו 3 נגיעות ... בפגוש שלה, קימוט של הפגוש אך לא מעבר לזה". הנתבע סימן את מיקומי הפגיעה על גבי ת/2.

הנתבע בעדותו ציין כי דיווח על התאונה, אך לא הובאה בפני כל ראיה לכך. כמו כן, בכתב ההגנה צויין כי היו כתמי שמן על הכביש ושכתוצאה מכך התדרדר רכב הנתבע, וזה האחרון חתם על תצהיר שאישש זאת. אולם, בעדותו הודה כי לא היה כתם שמן, ושפגע ברכב התובעת משום שלא שמר מרחק.

לא נתתי אמון של ממש בעדותו של הנתבע, התרשמתי כי עדותו הייתה מגמתית ומתחכמת, הצביע על מיקומי נזק בתמונות ת/2, בשונה ממיקומי הנזק שבאו לידי ביטוי בתמונות עצמן. הגם, שלא ניתן היה להבחין כלל בנזק במיקום עליו הצביע. אולם, אין די בכך. יש לזכור כי נטל הראיה רובץ על שכמה של התובעת.

סוף דבר, קיים שוני בין מיקומי הנזק בחוו"ד השמאי מטעם התובעת, לבין עדותו של הנתבע, ואילו עת/1 לא ידעה לומר דבר על מיקומי הנזק, וזאת מהטעם שאינה זוכרת.

בנסיבות אלה התובעת לא הרימה את הנטל המוטל על שכמה, לא ניתן להצביע על הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה שבענייננו, הגם שהרכב נבדק כעבור שנה וחצי.

לאור האמור והמפורט לעיל דין התביעה להידחות, ללא צו להוצאות.