קרעין נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול איסור שימוש מנהלי ברכב מ.ר. 9373964 בשל עבירת הסעת נוסעים בשכר.

המחוקק מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה של בעל הרכב, הנלוות לסנקציה של איסור השימוש, למרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם במתרחש בכבישים ולוודא כי בעל הרכב יעשה כל שביכולתו למנוע הישנות עבירות ברכבו. על פי סעיף 57ב' לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961, ביהמ"ש יבטל את הודעת איסור השימוש ברכב אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

בנסיבות המקרה עולה כי שני הנוסעים שילמו שכר בסך של 33 ₪ לנהג הרכב - כך על פי ההודעות שנגבו מהם במשטרה.

אינני יכול לקבל את הטענה שעולה כאן בדיון לפיה מי שנהג ברכב הוא חברו של העובד כנהג קבוע על הרכב.

הנהג נחקר במשטרה ובחקירתו הודה כי הוא הסיע את הנוסעים דרך המשרד.

במקרה דנן ניתן לקבוע כי הרכב ניתן לנהג בידיעתו ובהסכמתו של המבקש והמבקש לא עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

על כן אני סבור כי הפגיעה במבקש הינה מידתית ביחס לחומרת העבירה שבוצעה באמצעות רכבו, ולא הוכחו בפניי נסיבות המצדיקות ביטול איסור השימוש או קיצור התקופה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה והודעה היום כ"ד אייר תשע"ב, 16/05/2012 במעמד הנוכחים.

נאיל מהנא, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: