קרסיק ואח' נ' זלברשטיין

פסק דין

בפני תביעה בגין חוזה למתן סיוע להגירה לקנדה שנכרת בין התובעים לבין הנתבעת.

טענות התובעים.

התובעים פנו לנתבעת במרץ 2007 לאחר שקראו בפברואר פרסום שלה בעיתון, לפיו היא עוסקת בטיפול בענייני הגירה כולל הוצאת היתרי עבודה ומציאת מקומות עבודה בקנדה, תחת השם המסחרי סוכנות Maple Leaf. התובעים ביקשו כי תמצא עבורם מסגרת באמצעותה יוכלו להגר לקנדה, לקבל היתר עבודה ולמצוא מקום עבודה.

התובעים מסרו לנתבעת את מלוא הפרטים שביקשה והוסכם כי ישלמו לה את התמורה המוסכמת רק לאחר שהנתבעת תבדוק ותמצא שניתן יהיה לתת להם את השירות המבוקש על ידם.

כחודש לאחר מכן הודיעה להם הנתבעת כי מצאה עבורם מסלול הגירה, הנקרא "המסלול הפרובינציאלי". במסגרת מסלול זה, ימתין לתובע נציג מטעם הנתבעת שיטפל בהתאקלמותו שם, תימצא משפחה קנדית שתזמין את התובע לקנדה, והתובע יקבל מייד עבודה והיתר עבודה.

במקביל הודיעה להם הנתבעת כי עליהם לשלם לה את מלוא התמורה על-פי ההסכם בסך של 7,800 $.

התובעים שילמו לנתבעת את הסכום האמור ופעלו לשם מעבר לקנדה, כולל מכירת רכושם בארץ אך זמן קצר לאחר מכן הודיעה להם הנתבעת כי מסלול ההגירה שנבחר עבורם לא מתאים להם, כי עליהם לנקוט במסלול הגירה אחר וכי עליהם לשלם עבור שינוי המסלול סכום נוסף של 2,500$. התובעים שילמו את הסכום הנוסף של 2,500$ תחת מחאה, מחוסר ברירה, שכן כבר שילמו לה את הסכום הראשון וניתקו קשר עם עסקים קיימים שלהם.

סמוך למועד הנסיעה הודיעה להם הנתבעת כי עליהם לשלם סכום נוסף של 1,000$ לשם הטיפול בהם על ידי נציג שלה בקנדה ובלית ברירה שילמו התובעים גם סכום זה.

התובע הגיע לקנדה, ושם הועבר על ידי נציג של הנתבעת משדה התעופה למרתף בו שוכן. מעבר לכך לא עשתה עבורו הנתבעת דבר והוא נותר בקנדה ללא עבודה וללא אישור עבודה, למרות שהנתבעת הודיעה כי הללו מוכנים עבורו עוד טרם יציאתו את הארץ.

באפריל 2007 הודיעה הנתבעת לתובעת כי היא וילדיה יוכלו להצטרף לבעלה בקנדה. התובעת רכשה כרטיסי טיסה לה ולילדיה אך לא יכלה לנסוע כשהתברר שאין לבעלה עבודה ולא היתר עבודה. כתוצאה נאלצה התובעת לבטל את כרטיסי הטיסה ושילמה בגין הביטול 500$.

מאחר והתובע נותר בקנדה ללא עבודה וללא היתר עבודה, הוא פנה לסוכנות מקומית גולד קנדה של אחד בשם בשם סרגיי גייליט, שהגישה עבורו, במאי 2007, בקשה שהתקבלה לרישיון עבודה ומקום עבודה. כתוצאה מכך קיבל התובע רישיון עבודה וזאת 16 חודשים לאחר הגיעו לקנדה.

במהלך התקופה האמורה לא יכול היה התובע לצאת מקנדה והתובעת נאלצה ללדת את ילדם השלישי בישראל בלעדיו.

כמו כן נאלצה התובעת להעביר לתובע, כל חודש, דמי קיום, בסך 2,000$, וכך איבדו התובעים את כל החסכונות שצברו.

לטענת התובעים רימתה אותם הנתבעת והוציאה מהם 11,300$ מבלי שעשתה עבורם דבר.

אילו ידע התובע כי הנתבעת לא הוציאה עבורו רישיון עבודה או כי לא תוציא אותו תוך זמן קצר מעת הגיעו לקנדה, לא היה יוצא את הארץ.

לטענת התובעים נגרמו להם נזקים כדלקמן:

סכומים ששולמו לנתבעת בסך 11,300$.

דמי ביטול הטיסה ששילמו לסוכנות הנסיעות בסך 500$.

עגמת נפש בסך 20,000 ₪.