קרן קיימת לישראל נ' ח'טיב ואח'

פסק דין

התובעת, הקרן הקיימת לישראל, טוענת כי על הנתבעים לשלם לה דמי שימוש ראויים בגין שימוש שהם עושים בקרקע השייכת לה. לטענת התובעת, הנתבעים עושים שימוש בקרקע ונטעו בה עצי זית שהם עושים בהם שימוש, והנתבעים מסרבים להעתיק את עצי הזית אל מחוץ לשטחה של התובעת.

לטענת התובעת, ניתן כבר פסק דין המורה לנתבעים לפנות את הקרקע ולהעתיק ממנה את עצי הזית אך הנתבעים לא ממלאים אחר פסק הדין. לפיכך, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש שעושים הנתבעים בשטח, חלקה 117 בגוש 19406, ובגין השימוש שעשו בה ב- 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.

הנתבע 3 בחר שלא להתייצב לדיון. החלטה בעניין זה ניתנה כבר בפתח הדיון ולפיכך יתייחס פסק הדין גם לחיוביו של נתבע זה. ככל שהצדדים הגיעו להסכמות, כפי שעולה מההודעה שהגיש ב"כ הנתבע 3 לבית המשפט, הם רשאים לפעול על פי הסכמות אלה.

אין למעשה מחלוקת על כך שהנתבעים עושים שימוש במקרקעין של התובעת, לאחר שניתן כבר פסק דין לפינויים ממנה, בתיק 39381-08-10 ובתיק 39358-08-10.

המחלוקת העיקרית היא לכן בנוגע לגובה דמי השימוש ובאשר לפרק הזמן שבגינו יש לחייב בהם את הנתבעים.

הנתבעים טענו בעניין זה כי אין לחייב אותם בדמי שימוש לתקופה שקודמת למועד הגשת התביעות לפינויים, היינו, לפני 2008, זאת מאחר שטרם שהוגשו התביעות לפינוי, לא ידעו כלל כי הם מסיגים את גבולה של התובעת ואיש לא ביקש מהם לפנות את המקרקעין.

אמנם, הנתבעים לא הביאו ראיות מטעמם אולם מעדותו של עד התובעת, מר מזר, עולה כי אכן רק בשנת 2008 גילתה התובעת את הסגת הגבול הנטענת (עמ' 5 שו' 11) ורק במועד הזה התריעה עליה בפני הנתבעים.

מדובר בשטחים פתוחים ולא הוצגה לי ראיה לפיה טרם המדידות שביצעה התובעת בשנת 2008 יכולים היו הנתבעים לדעת כי הם עושים שימוש בשטח שאינו שלהם.

לפיכך לא ראיתי מקום לחייב את הנתבעים בדמי שימוש לתקופה שקודמת לשנת 2008. החיוב בדמי השימוש ייעשה לכן רק החל מיום 1/1/08 ואילך.

אשר לגובה דמי השימוש – בעניין זה הגישה התובעת חוות דעת של האגרונומית, הגב' יהודית בלאושילד, לפיה גובה דמי השימוש הראויים, לכל שנה, הינו 3,375 ₪. קביעה זו, והחישוב שעל פיו הגיעה האגרונומית לסכום זה, לא נסתרו על ידי הנתבעים שבחרו שלא להביא חוות דעת נגדית מטעמם ואף לא הצליחו לקעקע בחקירה נגדית את מסקנותיה של המומחית בעניין זה.

התובעת טוענת, והדבר לא נסתר על ידי מי מהנתבעים, כי הנתבע 3 מחזיק ב- 75 עצי זית, מתוך העצים נשוא השומה, ואילו הנתבעים 1 ו- 2 יחד מחזיקים ב- 20 עצים מתוכם.

יש לערוך אפוא חישוב של דמי השימוש הראויים, באופן יחסי לכל אחד מהנתבעים 1-3.

הנתבעים טרם פינו את העצים מהחלקה, כפי שעולה מהודאת הנתבע מיום 24/10/11 וכפי שעולה מהדיון היום, בו הודו הנתבעים 1 ו- 2 כי גם העצים שלהם עודם עומדים בחלקה.

לפיכך, על הנתבעים לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים החל מיום 1/1/08 ועד להיום.

מאחר שהעצים טרם פונו, זכאית התובעת לדמי שימוש בשיעור זהה גם עבור התקופה שמהיום ועד לפינוי בפועל.

דמי השימוש יחושבו אפוא כדלקמן:

3,375 ₪ חלקי 100 עצים (החישוב בחוות הדעת נעשה לפי 100 עצים) – 33.75 ₪ דמי השימוש היחסיים בגין כל עץ, לשנה.

לפיכך, דמי השימוש שעל הנתבעים 1 ו- 2 לשלם ביחד ולחוד, הם 675 ₪ לכל שנה (33.75 כפול 20 עצים) ואילו על הנתבע 3 לשלם 2531 ₪ בגין כל שנה.

בגין שנת 2011 –ואילך, יש לערוך חישוב יחסי עד למועד פינוי העצים בפועל.