קרן עינת נ' מועצה מקומית זכרון - יעקב

פסק דין

תובענה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בגין נפילה על מחסום בזיכרון יעקב.

בפתח הדיון היום הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה הועמד הפיצוי לתובעת על סך של 40,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% + המע"מ החל ובצירוף אגרת משפט. לבית המשפט נותר להכריע בשאלות האחריות בין יתר הצדדים [להלן – "ההסכמה"].

בישיבת ההוכחות היום העידו התובעת ובעלה. מטעם הנתבעת [להלן – "המועצה"] העיד מנהל מחלקת הפיקוח שלה מר אורן פרץ, מטעם צד ג' העיד הוא עצמו ומטעם צדדי ד' העיד מנהלן, מר יעקב פרץ.

ואלה עיקרי הדברים אשר אינם שנויים עוד במחלוקת:

1. ביום 11.6.04, עת טיילו התובעת, בעלה ובתם הקטנה במדרכה מרוצפת, בין החנויות לרחוב והידוע כ"מדרחוב" שבזיכרון יעקב, נתקלה התובעת במוט ברזל צבוע בכתום ואשר היה "שכוב" במאוזן על המדרכה, מעדה ונחבלה [להלן – "התאונה"]. התובעת נחבלה בתאונה בברכיה ובעיקר בשן 21 שנשברה מתחת לקו החניכיים. כתוצאה מכך נאלצה ותיאלץ התובעת בעתיד לעבור טיפולי שיניים.

2. המוט בו נתקלה התובעת הינו חלק ממחסום, המוברג אל המדרכה ואשר הותקן להזמנת ולבקשת צד ג', בעלים של מקרקעין גובלים במדרחוב [להלן – "מר סגל"] זאת על מנת למנוע חניה של רכבים בסמוך לכניסה למקרקעין [להלן – "המחסום"]. המחסום נמכר למר סגל והותקן על ידי צדדי ד' [להלן – "פרץ שערים"] באוקטובר 2003 . תמונות של המחסום הוגשו לתיק בית המשפט ומדברות בעד עצמן. כאשר המחסום "פתוח" הוא ניצב מעל גובה המדרכה ובולט, בין היתר גם לאור צבעו הכתום. כאשר המחסום "שוכב", קרי, מונח במאוזן למדרכה, הוא פחות בולט והצועד ואינו מביט במדרכה, עשוי שלא להבחין בו, אלא ממש מקרוב. אין טענה על אי תקינות המחסום כשלעצמו [להלן – "המחסום"].

3. אשר לבעלות בחלק המדרכה בו הותקן המחסום, כאן השתנו החזיתות במהלך המשפט. עד היום טען מר סגל כי הוא הבעלים של חלק זה וכי המועצה, שהוציאה לו הודעה לצד ג', לא הוכיחה כי היא הבעלים. בסיכומיו, הסכים ב"כ מר סגל כי הבעלות נתונה דווקא למועצה. ואולם איש אינו חולק כי השטח בו הותקן המחסום, משמש את הציבור בכללו, בפרט את המטיילים במדרחוב הנאה והמשופץ.

4. לאחר התקנת המחסום, התרה פקח המועצה מר רחמים לוי [שלא העיד עקב מצב בריאותי] במר סגל, במכתבו מיום 30.12.03, כי המחסום מהווה מפגע ומכשול במעבר החופשי להולכי רגל וכי אם לא ידאג להסירו בתוך 48 שעות, תיאלץ המועצה להסירו על מנת למנוע פגיעה. בעקבות קבלת המכתב התנהל דין ודברים בין מר סגל לבין אנשי המועצה וביום 4.1.04, אישרה גב' בן בעש"ט מהמועצה כי סוכם שמר סגל יתקין מחסום נראה על פי הנחיות מהנדס המועצה בהקדם ו"בינתיים האיום להסרת מפגע תוך 48 שעות בטל".

5. מר סגל לא התקין מחסום נראה ולא שינה את המחסום כהוא זה. לדבריו לא קיבל הנחיות לתיקון או להחלפתו. הוא לא קיבל היתר מהמועצה להתקנתו, אף לא בדיעבד. ואז, כעבור כ – 5 חודשים אירעה התאונה.

6. התובעת הגישה את תביעתה נגד המועצה. המועצה התגוננה והוציאה הודעת צד ג' למר סגל. מר סגל מצידו התגונן והוציא הודעת צד ד' לפרץ שערים.

טענות הצדדים

המחלוקות נעוצות באחריות למיקום המחסום:

7. המועצה טוענת כי מר סגל יצר את המפגע לאור מיקום המחסום, כי היא התנגדה להתקנתו, כי עשתה כל שביכולתה על מנת להסיר אותו ולמנוע התממשות הסיכון שבו. לדבריה לא פעלה להסרת המחסום כפי שהתרתה במר סגל משום שחששה שמא מדובר בכל זאת בשטח פרטי שלו.

8. מר סגל טען טענות עובדתיות חלופיות:

תחילה טען כי מדובר בשטח פרטי שלו. לאחר מכן ובתום הראיות שינה את טעמו וטען כי טעה ומדובר בשטח של המועצה.

עוד טוען הוא כי למועצה לא הייתה בעיה עם מיקום המחסום אלא אך ורק עם צורתו, כי הוא אינו מבין בעניינים טכניים ולשיטתו התקין מחסום גדול ובולט.

לחלופין טען תחילה ובתצהירו, כי יש להטיל את מלוא האחריות על פרץ שערים, שהציגה לו מצג שווא על תקינות המחסום והתקנתו. והנה העיד כי אין לו תביעה על פרץ שערים [עמ' 26] וכי פרץ לא אמר לו דבר לגבי הבעייתיות במיקום המחסום.

9. פרץ שערים טענה כי מיקום המחסום נקבע על ידי מר סגל, ולשאלת מנהלה שתהה על המיקום, בחריגה מקו הבנייה של מר סגל ובניגוד למחסום קודם שהתקין עבורו, השיב לו מר סגל כי הוא לוקח את מלוא האחריות לכך על עצמו. מכל מקום, אין הוא יכול להטיל אחריות על פרץ שערים לגבי עצם ההתקנה, כאשר התורה מפורשות לאחר מכן על ידי המועצה.

10. מי אם כך נושא באחריות לנזקי התובעת? יובהר כי לאור כתבי בין הדין ולאור ההסכמה, נושאת המועצה במישרין בנזקי התובעת, כאשר ככל שייקבע, היא תוכל לקבל שיפוי ממר סגל וכך הדברים אף ביחסים בין מר סגל לבין פרץ שערים.