קרן נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב יפו [כבר השופט א. זרזבסקי] אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בעבירות לפי סעיפים 38 (3) לפקודת התעבורה ותקנות 41 ו-21 (ג) לת"ת.

ביום 04.10.09 התרחשה תאונת דרכים בלי מגע בין מונית הסקודה של המערער, אשר פנה בחוסר זהירות בצומת וחסם דרכו של רוכב אופנוע, שרכב יחד עם אשתו על אותו כלי. אותו רוכב אופנוע נאלץ לבלום, החליק ונפל.

כתוצאה מכך, הרוכב נחבל חבלה של ממש, ואשתו, הנוסעת, נחבלה.

בית משפט קמא, כאמור, שמע ראיות, עדות שני רוכבי האופנוע, גובת אמרת המערער ובוחן. מנגד, שמעה את עדותו של המערער, ולאחר שבחן את מהימנותם של העדים שבאו בפניו, הגיע לממצאי עובדה, שעל פניו, לאחר עיון בתיק החקירה ובמוצגים שהוגשו לביהמ"ש נכונים הם.

ממילא, ההלכה היא שערכאת הערעור תמעט להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, ראה למשל ע"פ 682/09, מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם מיום 12.05.11).

במקרה זה, אין כאמור מקום להתערב בקביעות בימ"ש קמא לעניין ההרשעה.

אף לעניין העונש, אין הצדקה להתערב. אכן מדובר בנהג מונית שפרנסתו הינה הנהיגה. מדובר בנהג יליד 1952, הנוהג משנת 1976. לחובתו 28 הרשעות. לא ניתן לומר שמדובר במי שהוא עבריין, אבל ודאי שאין נסיבות המצדיקות התערבות בעונשו של בימ"ש קמא, אשר ברכיב הפסילה לא חרג מעונש פסילת המינימום.

הערעור על שני חלקיו נדחה.

הרישיון יופקד עד יום 15.11.11.

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ב, 06/10/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: