קרמרסקי נ' טובגי ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין תאונת דרכים, בה היו מעורבים רכביהם של התובעת ונתבע 1 (להלן: "הנתבע"). נתבעת 2 היא החברה המבטחת את הנתבע.

התאונה התרחשה בתאריך 16.12.10 סמוך לשעה 15:00, ברחוב ברזני בשכונת ארמון הנציב בירושלים שהוא רחוב דו סטרי ממנו ניתן לפנות שמאלה לרחוב בן יוסף.

המחלוקת בין הצדדים היא ביחס לנסיבות קרות התאונה ושאלת האחריות לה.

לטענת התובעת התאונה התרחשה בזמן שעצרה עצירה מוחלטת במרכז הכביש ואותתה על רצונה לבצע פניה שמאלה לרחוב ברזני, באמצעות נורית האזהרה השמאלית. לדבריה הנתבע הגיע מאחור במהירות וניסה לעקפה מצד שמאל, הנתבע הבין את טעותו וניסה לבצע עקיפה מימין, דבר שהיה עליו לעשות מלכתחילה, אולם מהירות נסיעתו וקרבתו לרכבה, מנעו ממנו לעשות זאת, והוא התנגש בעוצמה בחלקו האחורי של רכבה.

מטעם התובעת העידה חברתה, חמו טופחה (להלן: "טופחה"), שישבה ליד התובעת בזמן התאונה ונפצעה כתוצאה מכך. העדה לא זכרה את נסיבות התאונה למעט ההתנגשות, ועל כן לא העידה על כך. לדבריה בבית החולים אמר הנתבע לבן זוגה: אני לא יודע, במקום ללחוץ ברקס לחצתי גז".

מנגד טוען הנתבע כי רכבה של התובעת עמד בצדו הימני של הנתיב באופן שחסם את התנועה מצד ימין. לדבריו מאחורי רכבה של התובעת עמד רכב שנעצר עקב כך שחסמה את הנתיב.

לטענת הנתבע, הוא נסע מהירות המותרת, הבחין בשני כלי רכב עומדים, ספק חונים, ומשכך אותת והתחיל עקיפה מצד שמאל לאחר שבדק שהנתיב הנגדי פנוי. במקביל, החל הרכב שעמד מאחורי הנתבעת אף הוא לבצע עקיפה, מימין. לגרסתו, התובעת לא שמה לב לתנועה והתחילה לפנות שמאלה, דבר שגרם להתנגשות ביניהם. לדבריו, כשראה את התובעת מתחילה לגלוש שמאלה ועל מנת לנסות למנוע את ההתנגשות, ניסה לסטות ימינה.

התובע הכחיש כי אמר לבן זוגה של טופחה כי התבלבל ולחץ על הגז במקום על הבלם, אולם אישר כי סיפר לשותפו לעבודה על ניסיונותיו לתמרן את הרכב ועל כך שלחץ על הבלם והרכב התדרדר.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, ששמעתי את עדויותיהם של בעלי הדין ובחנתי את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה בתמונות שהוגשו, אני קובעת כי התובעת עמדה בצדו הימני של הנתיב והפתיעה את הנתבע כשניסתה לפנות שמאלה.

גרסתה של התובעת לפיה עמדה במרכז הנתיב כשרכבה נוטה לשמאל, לא מתיישבת עם דבריה כי הבחינה ברכבו של הנתבע במראה המרכזית. זאת ועוד במהלך הדיון העידה התובעת על עצמה כי מספר שבועות לפני התאונה עברה התקף לב והייתה במצב נפשי קשה. דבר שתומך אף הוא באפשרות שהייתה מבולבלת ולא שמה לב לתנאי הדרך.

אני מקבלת את גרסת הנתבע שהייתה עקבית ואמינה, לפיה הבחין ברכבה של התובעת וברכב נוסף שעמדו בצדו הימני של הנתיב, עוד במהלך הנסיעה, ולאחר שבחן את תנאי הדרך ומצא אותם מתאימים, יצא לעקיפה כחוק. מה גם, שהתמונות שהגיש הנתבע על הנזק שנגרם לרכבו (נ/1), מעידות על נזק בצידו השמאלי הקדמי של הרכב, דבר התומך בגרסתו לפיה כשהבחין לפתע בתובעת סוטה שמאלה, חזר לימין ואז פגע בה.

טופחה לא העידה על נסיבות קרות התאונה, ומשדובר בעדה שהינה חברתה של התובעת ובעלת אינטרס לא מצאתי בה תמיכה לטענות התובעת.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובעת לשלם לכל אחד מהנתבעים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין הוצאות משפט בסך 350₪.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ב, 09 מאי 2012, בהעדר הצדדים.