קריסטול נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

פסק דין

1.זהו פסק דין בתביעת התובעת להכיר במצבה הרפואי בכתפה כתאונת עבודה.

2.ואלה העובדות הרלבנטיות:

א.התובעת ילידת 1947 עבדה במשך כ – 16 שנים בתפקיד חדרנית, מהם 14 שנים במלון המלך דוד בירושלים.

ב.בסוף חודש 8/07 נפגעה התובעת בכתפה הימנית במהלך עבודתה.

ג.בפסק דין חלקי אשר ניתן בהסכמה, הוכרה התובעת כמי שארע לה אירוע תאונתי במהלך העבודה.

ד.בית הדין מינה את ד"ר יעקב אגינסקי כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

3.דיון:

א.בחוות דעתו כתב המומחה כי: "הממצאים שאובחנו בצילומי הרנטגן ובדיקות האולטראסאונד של כתף ימין, מעידים על תהליכים ניווניים שקיננו בכתפה של התובעת במשך תקופה ארוכה טרם אירוע התאונה מ 8/07 ולפיכך לא קיים קשר סיבתי בין האירוע מסוף 8/07 לבין הפגיעות מהם סובלת התובעת".

ב.מאידך כתב המומחה כי: "סביר ביותר להניח שהתאונה מ 8/07 היוותה טריגר להופעת הכאבים בכתף ימין". המומחה חזר על כך גם בתשובות ההבהרה.

ג. בתשובות ההבהרה הוסיף המומחה וכתב כי: "בחומר התיעודי שנמסר לעיוני לא נמצא תיעוד לחבלה בכתף ימין קודם לאירוע מסוף חודש 8/07. בגיליונות המעקב לא נמצאו תלונות לכאבים ומגבלות בכתף ימין קודם התאונה".

ד.בהמשך תשובות ההבהרה מתייחס ד"ר אגינסקי לכך שקיימים אצל התובעת תהליכים ניווניים תחלותאים שקיננו בתובעת תקופה ארוכה טרם התאונה הנדונה. כמו כן כתב כי: "התאונה מ 8/07 לא גרמה להחמרה במצבה של התובעת. השינויים היו קיימים טרם התאונה הנדונה וכידוע כאבים הם ממצא סובייקטיבי".

ה. מעיון מדוקדק בחוות דעת המומחה עולה כי המומחה מתייחס לשני עניינים:הראשון: שינויים ניווניים – לגביהם הבהיר כי ישנן הוכחות אובייקטיביות לשינויים ניווניים שהיו אצל התובעת לפני התאונה ושנצפו גם לאחריה, ולפיכך אין קשר סיבתי בינם לבין האירוע התאונתי.השני : הכאבים הסובייקטיביים של התובעת, לגביהם קבע כי "סביר ביותר להניח שהתאונה מ 8/07 היוותה טריגר להופעת הכאבים בכתף ימין ".

ו. לפיכך, ובעקבות חוות הדעת של המומחה, יש לעשות הבחנה בין השניים גם בפס"ד זה: לגבי השינויים הניווניים - יש לקבוע כי אין קשר בינם לבין האירוע התאונתי, ושאינם בבחינת פגיעה בעבודה, לעומת זאת – יש לראות בכאבים הסובייקטיבים מהם סבלה התובעת, ככאבים שנבעו מהתאונה, אף אם לתקופה מוגבלת. לפיכך לעניין זה (ורק לכך), ניתן ללמוד מחוות הדעת ומהחומר שהומצא לבית הדין, כי בתקופה מסויימת ובעקבות האירוע התאונתי אכן הייתה החמרה זמנית וחולפת בכושר תפקודה של התובעת, כתוצאה מהתאונה.

ח.לפיכך, יש להכיר בפגיעה זו, הזמנית והחולפת, כפגיעה בעבודה, אולם לא בשינויים הניווניים. לאור זאת יועבר עניינה של התובעת לוועדה הרפואית אשר תתייחס לשאלה מה היה אורך התקופה הזמנית והחולפת בה סבלה מכאבים עזים עקב האירוע התאונתי, ושבה נפגע כושר תפקודה (ככל שהיה כזה), ולכמה זמן נמשך אי הכושר הזמני בתפקודה, כתוצאה מהתאונה.לעניין השינויים הניווניים - אין כל קשר סיבתי בינם לבין התאונה.

4.סוף דבר:

התביעה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בסעיף 3 ה' דלעיל. משהתביעה מתקבלת חלקית - ישלם הנתבע לתובעת סך של 1,200 ₪ כשכר טרחה.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"א, 30 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

נציג ציבור (ע) אפרים פוסט

נציגת ציבור(מ)יעל רייכמן