קריימן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול איסור שימוש ברכב לאחר שהמבקש הרשה לבנו שאינו מורשה לנהיגה לנהוג ברכבו.

מטעם המבקש הוגש תצהיר, אך המבקש עצמו אינו נוכח בדיון.

בכל הנוגע לקיומן של ראיות לכאורה, לא קיימת מחלוקת לאחר שב"כ המבקש מודה בביצוע העבירה.

לטענת המבקש החזרת הרכב נודעה על מנת לאפשר לאשתו לנהוג ברכב ואשר עושה ברכב שימוש יום יומי לצרכי עבודתה והיא אף אסרה על בנה שנהג ברכב לעשות כן.

עוד ציין כי מי שנהג ברכב עבר מבחן תיאוריה ואין להשוות מקרה זה למי שאין לו כלל ידע בנהיגה.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה מהטעם שמדובר בעבירה חמורה ובפרט לאור העובדה שאשת המבקש אינה בעלת הרכב וכלל לא הגישה תצהיר. בהקשר זה טען ב"כ המבקש כי לא ניתן היה להגיש תצהיר מאחר ואשת המבקש שוהה בחו"ל.

כאמור לא קיימת מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה בכל הנוגע לביצוע העבירה.

מדובר בעבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך, את המבקש ואת בנו הבלתי מורשה לנהיגה.

אשת המבקש אינה בעלת הרכב ובהקשר זה אין כל משקל לטיעונים הנוגעים לצרכיה באשר לשימוש ברכב בפרט לאור העובדה שלא הוגש כל תצהיר מטעמה.

המבקש נוהג משנת 91 ולחובתו 10 הרשעות קודמות.

ניכר מנוסח הבקשה כי המבקש אינו מודע לחומרת העבירה ואין כל משמעות לעובדה כי העבירה בוצעה בחניון רק לצורך הכנתו של הבן ל"טסט".

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תש"ע, 28/03/2010 במעמד הנוכחים.

גיל קרזבום, שופט

הוקלד על ידי: נטלי יגר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: