קרדיש(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט קמא אשר הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו 51 אישומים בגין עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ"); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות- לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); זיוף בנסיבות מחמירות- לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין; התחזות לעורך דין- לפי סעיף 97 (א) רישא לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א 1961; התחזות לרואה חשבון- לפי סעיף 6(א)ו-(ב) ביחד עם סעיף 7 לחוק רואי החשבון, תשט"ו- 1955 ועבירות נוספות לפי חוק המחשבים.

כתב האישום מספר כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימש העורר יועץ מס הרשום כעוסק מורשה לפי חוק מע"מ, החל מיום 1.11.1990. העורר, המכונה גם דוד גולן, הציג עצמו כרואה חשבון, על אף שלא הוסמך מעולם על ידי לשכת רואי החשבון בישראל, ובין השנים 2011 - 2013, ערך, הפיק והוציא באמצעות תוכנת הנהלת חשבונות, מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס לכ- 480 חברות ועוסקים שונים. אגב כך, השתמש העורר בפרטיהם של לפחות 278 חברות ועוסקים אותם רשם, ללא ידיעתם, כמוציאי החשבוניות.

על פי עובדות כתב האישום, ניפק העורר לפחות 2,755 חשבוניות פיקטיביות.

בהמשך, מכר העורר את החשבוניות הפיקטיביות לאחרים עבור עמלה.

סך החשבוניות הפיקטיביות אותן ניפק העורר הוא כ- 129,000,000 ₪, ומס התשומות הנובע מהן הוא כ- 18,000,000 ₪.

עוד מיוחסים לעורר: הפקת תלושי שכר מזויפים, אי הוצאת חשבוניות מס על עסקו והתחמקות מתשלום מס. כמו כן, הפקת תלושי שכר מזויפים לאחרים.

נוכח היקף חומר החקירה שנאסף בתיק והמסכת הנרחבת המתוארת בכתב האישום, אפשרתי לצדדים, בנוסף לטיעוניהם בפני, להגיש עיקרי חומר ראיות וכן השלמת טיעון בכתב.

במסגרת חקירותיו במשטרה הודה העורר ביחס לחלק מהמעשים המיוחסים לו.

ב"כ העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לגבי חלק קטן מעבירות המס המיוחסות לעורר וכך לגבי העבירות "המשטרתיות" המיוחסות לו, אך טען לכרסום ממשי במרבית האישומים וכן כי ישנן טעויות משפטיות בכתב האישום.

עוד טוען כי הוא מעריך שהודיית העורר מתייחסת ל- 30% מהחשבוניות המיוחסות לו בכתב האישום. ביחס ליתרה, אישר כי העורר היה מודע לכך שאחרים פעלו במחשביו והוציאו חשבוניות כוזבות.

להלן מקצת מהראיות

בהודעה מיום 08.07.13, ש' 403-424, אישר העורר כי השתמש שלא כדין בפרטיו של רואה חשבון, בחותמות ומסמכים מזויפים.

מזכר מאת חן סאו מיום 10.07.13. העורר מספר לחוקר כי הוא מרוויח 100- 150 ₪ עבור חשבונית שהוא מוציא ושהוא עושה מזה רווח של כ- 1000 ₪ לחודש. בהמשך מספר שמדובר בהוצאת חשבוניות פיקטיביות בסכום של 200 מיליון ₪ במשך 4 שנים ובין 25- 30 חברות.

דברי העורר בהודעתו מיום 14.07.13: "אני שיניתי כיוון ב 12 יום האחרונים בעקבות החלטה שלי, מה שהיה בעבר לא יהיה יותר חד משמעית מה שהיה בעבר שעזרתי לאחרים להתחמק מתשלומי מיסים לרשויות מקומיות, הטלי השבחה לא יהיה יותר זה נגמר. הדרכים שלי לעזור לאנשים להתחמק מתשלום מיסים היה ע"י הפקת חשבוניות מס פיקטיביות בשמות של חברות שונות לבקשתם של אותם אנשים שדרשו חשבוניות שהם השתמשו בחשבוניות אלו להקטנת תשלומי מס וגם במס הכנסה נושאים כמו פחת הוצאות עודפות, בביטוח לאומי עזרתי בהוצאת תשלומי שכר פיקטיביים לגבי תלושים אלו קיבלתי 10 ₪ לתלוש. לגבי החשבוניות הפיקטיביות שהוצאתי קיבלתי בין 200- 150 ₪ לחשבונית. אני אתן את כל השמות של החברות שעל שמם הוצאתי חשבוניות וגם אתן את השמות של החברות שקיבלו ממני חשבוניות".

בהמשך החקירה, הוצגו למשיב עשרות חשבוניות והוא אישר כי הן פיקטיביות.

בהודעה מיום 15.07.13 מאשר העורר כי הוציא את החשבוניות הפיקטיביות ממחשבו וכן פרט את התוכנות בעזרתן ביצע את העבירות. כמו כן, מסר כי ברב המוחלט של המקרים קיבל את פרטי החברות עליהן יצאו החשבוניות מאת המקזזים עצמם. אישר כי השתמש שלא כדין בפרטיו של רואה חשבון, בחותמות ומסמכים מזויפים. בנוסף אישר העורר כי הציג עצמו כרואה חשבון בדיונים משפטיים.

בהודעותיו מיום 17.07.13 ו-21.07.13, חזר העורר והודה במיוחס לו ואישר כי החשבוניות שהוצגו בפניו הן פיקטיביות.

בהודעתו מיום 24.7.13 מספר העורר כי הנפיק חשבוניות פיקטיביות ממחשבו. זה שהזמין את החשבוניות היה עסק בשם "קומיקס". הוא ידע שבעל העסק מזדהה בשם בדוי וזה לא עניין אותו. הוא שלח לו הזמנה של החשבוניות עם הפרטים, הפורמט ולמי הוא רוצה שזה יצא. (עמ' 4, ש' 103-109).