קראוואני נ' מוסלח

החלטה

בקשה במעמד צד אחד להתיר המצאת כתב התביעה לנתבעים אל מחוץ לתחום המדינה

1.לפניי בקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום.

2. המבקש (התובע) הגיש כנגד המשיב (הנתבע), שמקום מושבו בסופיה, בולגריה, תביעה לתשלום סכום של 804,742 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב רשלנותו המקצועית של המשיב בייצוג חברה זרה, הרשומה בבולגריה, בשם חברת איקה אשר בבעלות המבקש (להלן "חברת איקה") בעסקה לרכישת מקרקעין בעיר סופיה, בולגריה.

3.בפתח הדברים יודגש כי בהחלטה מיום 9/2/14 הבהרתי כי אין בידי לקבל את ניסיונות ההמצאה שבוצעו עד כה על ידי התובע, אשר אינם כדין; וכי שומה היה על המבקש, במקרה זה, לפנות בבקשה מתאימה להמצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום המדינה מכוח אחת העילות הנקובות בתקנה 500 לתקנות והכל כמפורט בהחלטה הנ"ל. אך ורק לפנים משורת הדין ניתנה למבקש הזדמנות להגיש בקשה זו. משכך, לא היה מקום לחזור בבקשה זו על הטענה כי בוצעה המצאה למשיב שכאמור נדחתה והוא הדין ביחס לאמור בבקשה מיום 31/3/14.

4.על המבקש היתר המצאה בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") להוכיח שלושה:

(1)עילת ההמצאה - כי יש לו תביעה הראויה לטיעון הנכללת בגדר אחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות; וכן

(2)עילת התביעה - כי עולה "שאלה רצינית שיש לדון בה" לגופו של עניין; וכן

(3)נאותות הפורום - כי בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות לדון בתובענה.

5. באשר לרמת ההוכחה המוטלת על מגיש הבקשה הודגש ב-ע"א 9725/04, אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd (2007) כי:

"...הפסיקה האנגלית הבחינה בין רמת ההוכחה הנדרשת לצורכי עילת ההמצאה, לעומת רמת ההוכחה הנדרשת לגבי עילת התובענה גופה כאשר בוחן בית המשפט את עילות ההמצאה, עליו לבחון האם למבקש "תביעה הראויה לטיעון" (good arguable case). זוהי רמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל, קרי מאזן ההסתברות. בצד הבחינה של עילת ההמצאה, על בית המשפט לבחון את עילת התובענה גופה.

לעניין זה נקבע בעניין Seaconsar, כי על בית המשפט להשתכנע שמתעוררת "שאלה רצינית" שיש לדון בה (ראו למשל, זוסמן, עמוד 247). מטרת בחינה זו היא לוודא כי התובענה אינה טורדנית או תובענת סרק. זהו סטנדרט נמוך יותר מ"תביעה הראויה לטיעון"... הסיבה לכך היא, שמשבא המבקש בגדרי תקנה 500, ומתקיימת עילת המצאה מסוימת, אין סיבה שבית המשפט ינהל דיון ארוך לגבי עילת התובענה עצמה, ואין סיבה שיטיל על המבקש נטל כבד, בשלב של הליך מקדמי זה ...

כלומר, אין להפוך את הדיון בהיתר ההמצאה לדיון מלא ומקיף בעילת התובענה, כפי שעוד ייעשה בגדר ההליך העיקרי, אם היתר ההמצאה יעמוד על כנו. רק אם השתכנע בית המשפט שהתשובה לשתי הדרישות, עילת ההמצאה ועילת התובענה, הינה חיובית בהתאם לרמת ההוכחה הנדרשת, יעניק למבקש את היתר ההמצאה, בכפוף לבדיקת נאותות הפורום." [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.].

(וראה גם למשל: ת"צ (י-ם) 4091/10, ג'ראיסי נ' גוגל ישראל בע"מ (2011)).

6.המבקש עותר להיתר המצאה אל מחוץ לתחום מכוח תקנות 500(4)(א) לתקנות.

ביחס לתקנה זו (כמו גם תקנה 500(5) לתקנות), נאמר עוד ב-בש"א (מחוזי-ת"א) 14022/07, Koninklijke (Royal) N.V . נ' משה סידס ובנו בע"מ (2009) כי:

"... הוראות אלה, על פי נוסחן, דורשות, כתנאי מקדמי, את התקיימותו של חוזה מחייב בין הצדדים (שכן ברור מאליו, שקיומו הלכאורי הוא תנאי לתביעת אכיפה או תביעה בגין הפרתו).

מכאן, כי קיומה של עילת תביעה לכאורית (בדבר הפרת חוזה) חופפת, במקרה זה, לקיומה של עילת תביעה לכאורית (ואלו הם שניים מהתנאים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום, או דחיית בקשה לביטולו)..." [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.].

(וראה גם: בש"א (ת"א) 20878/07, לאוקורד השקעות אלטרנטיביות בע"מ נ' LEHMAN BROTHERS LLC (2009)).

7.לטענת המבקש, ייצוגו על ידי המשיב סוכם בחודש נובמבר 2006 או בסמוך לכך במהלך סדרת פגישות שקוימו בביתו.