קצנשטין נ' וסרמן ואח'

פסק דין

לפני תביעה, אשר עניינה תאונת דרכים מיום 12.6.11 אשר התרחשה בין רכב התובע, הנהוג על ידי התובע- מ.ר 1604271, להלן: ("רכב התובע") לבין רכב הנתבע 1 – מ.ר 3287371, הנהוג על ידו, להלן: ("הרכב הפוגע").

על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה אירעה שעה שרכב התובע נסע בכביש 531 לכיוון כפר סבא בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים. התובע אותת על מנת להשתלב במסלול הנסיעה בנתיב הימני ולפתע פגע בו הנתבע 1 והסב נזק לכנף הקדמית של רכב התובע.

הנתבע 1 הודה במהלך הדיון לפני באחריותו לתאונה והמחלוקת בתיק הינה ביחס לסוגיית הנזק.

לאור האמור לעיל, התובעת עותרת לקבל הסך של 8,252 ₪ לפי הפירוט הבא:

נזק לרכב – 5,919 ₪

ירידת ערך לרכב – 1,133 ₪

שכ"ט שמאי בגובה – 600 ₪

הפרשי הצמדה וריבית בסך 100 ₪

עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה, טלפונים, נסיעות והוצאות כלליות 500 ₪.

ב"כ התובע טען כי הנתבעים הציגו תמונה אשר צולמה על ידם והובאה בפני ביהמ"ש ובפני הצד שכנגד בפעם הראשונה במועד הדיון ולא צורפה קודם לכן לתיק ביהמ"ש ולצד שכנגד, כפי הנדרש.

ב"כ התובע טען כי אם הייתה התמונה מוצגת קודם הדיון היה ניתן לבקש להזמין את השמאי אשר ייתן דעתו על כך.

הוסיף ב"כ התובע לציין כי כל טענת הנתבעים נסמכת למעשה על התמונה אשר הוצגה במועד הדיון ולא ידוע לגביה כיצד צולמה ובאיזו זווית וכי מדובר בהרחבת חזית אסורה.

מנגד, טענו הנתבעים כי נוצר ניתוק קשר סיבתי היות וחלפו כחודשיים בין מועד קרות התאונה לבין בדיקת הרכב באמצעות שמאי.

לדברי ב"כ הנתבעים, הנתבע 1 צילם את רכב התובע מיד לאחר קרות התאונה ובמקום התאונה, למעשה התמונה שהוצגה לראשונה בדיון שהתקיים בפניי ממחישה נזקים שונים.

ב"כ הנתבעים טען כי לא צריך להיות מומחה, שמאי או בוחן רכב על מנת לראות כי יש הבדלים משמעותיים בין התמונה מרגע התאונה לבין התמונות של השמאי שצולמו כחודשיים לאחר קרות מקרה התאונה.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, לרבות תמונות הנזק, ושמעתי את העדויות ועיינתי במכלול הראיות הגעתי למסקנה כי גרסת התובע עדיפה על פני גרסת הנתבע 1 ואבאר;

ראש וראשית יובהר כי משקיבל על עצמו הנתבע 1 את האחריות לקרות התאונה ואף ציין ב"כ הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה נופלת לפתחם של הנתבעים, וזאת הן בכתב ההגנה והן על פי גרסת הנתבע 1 בדיון שהתקיים בפניי במעמד הצדדים ביום 19.6.2013, הרי שאין חולק כי האחריות בתאונה מוטלת על נהג הנתבעים ואין בדל של רשלנות תורמת.

השאלה העומדת לפנינו הינה שאלת הנזק.

ב"כ הנתבעים בחר להציג לראשונה את התמונה עליה בנויה לכאורה הגנתם של הנתבעים, אך בוודאי שאין זה מן הראוי לעשות כן כאשר אנו מצויים בהליך של סדר דין מהיר בו הליך גילוי המסמכים הינו הליך גילוי מוקדם ועל בעלי הדין להגיש את כלל המסמכים שברשותם לתיק ולעיון הצד שכנגד עם הגשת כתב ההגנה, כאמור בתקנות 214ג ו – 214 ח לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984.