קצבת מזונות

1. יפה עשה המשיב שקיבל את המלצת בית משפט וכמפורט לעיל.

2. כפי שציינו במסגרת הדיון, סבורים אנו כי מעת שמוגשת תביעת מזונות ראשונה עם פרוץ סכסוך בין צדדים אין מקום לקצוב מלכתחילה את תקופת תשלום המזונות מתוך הנחה שהצדדים יסדירו את כל הנצרך תוך אותה תקופה.

יתר על כן, אין אנו מתעלמים מהטענה כי בהעדר הגבלה בתקופה של חיוב המזונות הדבר יעודד אי הגעה להסדר על כל המשתמע מכך. כך גם אנחנו לא מתעלמים מקיום דיון בבית הדין הרבני. עם זאת סבורים אנו כי לרבות לאור הפסיקה (ראו לדוגמא בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני) נראה כי ככל שקיימות נסיבות שמצדיקות את הפסקת תשלום המזונות יש להגיש תביעה להפסקתן אך לא קביעה מלכתחילה של תקופה כפי שנעשה במקרה דנן.

3. לאור האמור ולאור ההסכמה, בטלה ההוראה בפסק הדין שהמזונות נקצבים לשנתיים בלבד ועל כן על המשיב לשלם את ההפרשים לאור האמור, וזאת תוך 60 יום מהיום.

כמובן שימשיך לשלם את המזונות מכאן ואילך.

4. כפי שציינו אין באמור למנוע מהמשיב מעת שיסבור כי ראוי לעשות כן, לפנות לבית המשפט קמא בכל הקשור לנושא מזונות המערערת, כמובן בלי לחוות דעה בכל הקשור לנושא זה.

5. יפה עשה גם ב"כ המערערת שהשאיר את נושא ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

6. אשר על כן הערעור מתקבל באופן שפורט לעיל.

עם זאת אין צו להוצאות.

7. המזכירות תחזיר למערערת את הפיקדון שהפקידה באמצעות בא כוחה.

ניתן היום יב' באייר תשע"ז, 08 במאי 2017.