קצב ואח' נ' לוין

החלטה

לפניי בקשה לצירוף נתבעים לפי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לטענת המבקש, המשיבים לא תבעו גורמים שהיו קשורים לעסקה שעומדת בבסיסה של התובענה, ובשל מעשיהם ומחדליהם ניתן היה לבצע את העסקאות. לחילופין, עותר המבקש להארכת מועד להגשת הודעות לצדדים שלישיים.

המשיבים טוענים בתגובתם, כי רק במקרים נדירים, יצורף בעל דין כנתבע שלא על פי רצונו של התובע, היות שבשגרה, הוא זה שרשאי לקבוע את זהות הנתבעים. כמו כן, טוענים המשיבים כי מכלל מי שאוזכרו בכתב ההגנה, היו בקשר רק עם המתווך, שהלך לעולמו לפני מספר שנים, וכן עם המבקש עצמו. נטען כי התקלות השונות שאירעו במסגרת השתלשלות האירועים, היו נמנעות אילו המבקש היה בודק את הדברים כראוי ומראש, ומבצע את המוטל עליו כעורך דינם של המשיבים. משכך, גם לו יתברר כי יש ממש בטענותיו של המבקש כלפי צדדים שלישיים לא יהיה בכך בכדי להשליך על מערך היחסים שבינו לבין המשיבים או לחילופין, להפחית מאחריותו כלפי המשיבים. לאור האמור, סבורים המשיבים כי ניתן להסתפק בזימונם לעדות של הגורמים השונים אותם איזכר המבקש, או לחילופין די היה בצירופים כצדדים שלישיים. בהקשר זה, מוסיפים המשיבים וטוענים כי המבקש השתהה בבקשתו לצירוף צדדים שלישיים ועל כן אין להתיר לו להאריך את הדיון בתובענה פעם נוספת. לחילופין, נטען כי במידה וביהמ"ש יתיר למבקש הגשת הודעת לצדדים שלישיים, יתנה זאת בכך שהדבר לא יעכב את תחילת בירור התובענה, ושהמועד שנקבע לדיון מוקדם יישאר בעינו.

ככלל, לבית המשפט נתון שיקול הדעת באם להורות על צירוף נתבע, כאשר נוכחות דרושה בכדי לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. כך, הוכר בפסיקה למשל, במקרים בהם לא ניתן ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, "וללא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין כלפיו", ראה: רע"א 9360/11 הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית של ירושלים נ' יעקב רבינוביץ', (8.1.12), מפי כב' השופטת מ' נאור. בפרשת הפטריארכיה (שם), נקבע גם כי "אכן, בצירופו של נתבע שלא על פי בקשת התובע יש משום כפייה על התובע. אף על פי כן, ישנם מקרים בהם ראוי להורות על צירופו של נתבע, חרף התנגדות התובע".

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי אין מקום בנסיבות העניין לכפות על התובעים צירופם של נתבעים נוספים, וכי ניתן להכריע ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה באמצעות הגשת הודעות לצדדים שלישיים. עם זאת מאחר והשאלות והפלוגתאות העומדות לדיון בין המבקשים והגורמים שנמנו בבקשתו הנן בעיקרן אלה השנויות במחלוקת בין המשיבים למבקש, ראוי לאפשר דיון אחד בכל המכלול האמור.

אשר על כן, אני מתירה למבקש להגיש, תוך 30 ימים הודעות לצדדים שלישיים.

לאור השיהוי בהגשת הבקשה, ישלם המבקש למשיבים הוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות התובענה, בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ד, 10 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: