קץ ברנרדו חוסה נ' EXPRES FEDERAL

פסק דין

התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעת פדרל אקספרס פדקס, על סף 25,000 ₪, בגין אי מסירת שישה חפצים שהתובע שלח מבוגוטה שבקולומביה, בשירות דלת אל דלת לישראל.

התובע איננו דובר את השפה העברית, שמעתי את עדותו באמצעות מתורגמנית שהגיעה עמו, וכן שמעתי עדה נוספת שתארה את מה שהתרחש במסגרת עבודתה כמתמחה במשרד עו"ד רדאן נגא שטיפל בתובע.

כבר בשלב זה יאמר כי על פי עדותה של העדה שהעידה בפניי, עולה כי בתחילת יוני נאמר לתובע כי היה וישלם סך של כ – 1,600 ₪, יוכל לקבל את החבילה שלו לאחר בדיקת המכס ודמי אחסנה שהצטברו עד אותה עד בסך 1,399 ₪.

עולה כי התובע סרב בכל תוקף לשלם. זאת למרות שהעדה מטעמו מספרת כי היא הסבירה לו שהמשמעות לאי תשלום יכולה להיות הגדלת נזקו, אך למרות זאת הוא עמד בסירובו.

לטענתו, זאת היות והיה עולה חדש ושילם כספים רבים עבור המשלוח, ולדעתו הוא לא היה צריך לשלם.

נציג הנתבעת הציע לפנים משורת הדין, לפצות את התובע. זאת בשל אי הנעימות שנגרמה לו למרות שלטענת הנתבעת היא פעלה בצורה סבירה ונכונה, פנתה אליו פעמים רבות, והבהירה לו כי עליו למלא טפסים ולשלם את הכספים. אולם מפאת קשיי תקשורת ואולי כבר עניינים הקשורים בתובע ובקשייו, הוא לא ביצע את אשר היה צריך לבצע.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המסמכים שבפניי, אני קובע כי התובע לא הוכיח את תביעתו במובן זה שהצביע על רשלנות של הנתבעת, ו/או מחדלים מבחינתה, כי אם עיקר המחדל רובץ דווקא על כתפיו של התובע, אשר מפאת קשייו כעולה חדש בישראל שאיננו דובר את השפה העברית עד עצם היום הזה, התקשה בהתנהלות מול רשויות המכס ופדקס, ומתוך כך נוצר עיכוב מסוים בשחרור הטובין.

בסוף מאי, הסכום שהיה אמור להיות משולם, הינו כאמור כאלף שש מאות ₪, ובמצב דברים זה מוסכים על הצדדים כי היה יכול לקבל את החבילה הנדונה, שכללה לטענתו ספרים ותרופות, וכאמור התובע בחר לא לעשות כן. במצב דברים זה הרי שהחל מאותו שלב היה עליו להקטין את נזקו, דבר שלא עשה, ולכך יש משמעות משפטית.

על פי הדין, צד שלא מקטין את נזקו ונוקט פעולות סבירות בכדי למזער את הנזק, איננו זכאי לפיצוי בגין נזקים שיכול היה למנוע בפעולה פשוטה יחסית. זאת כאשר לנתבעת אין למעשה שליטה על הגדלת הנזק, שכן אין בידיה את הכלים לכך, קרי אין הנתבעת יכולה לשחרר את החבילה של התובע על דעתה בלבד, ואין עליה כל חובה לעשות כן.

בנסיבות תיק זה, למרות שלא מצאתי מקום להטיל אחריות על הנתבעת, הרי שהנתבעת הסכימה לפצות את התובע, מתוך שיקולים הומאניים וכמחווה של רצון טוב, בסך של 2,000 ₪.

אשר על כן, למרות שאינני קובע כי נפל פגם בהתנהלותה של הנתבעת, אם כי יתכן והיה והייתה שולחת נציג דובר שפתו של התובע, ומפעילה משאבים לכיוון זה, יתכן שהדברים היו מסתייעים. יחד עם זאת, אין עליה חובה משפטית לעשות כן, שכן גוף שעוסק בשילוח מדלת לדלת, ותפקידו לתאם בין הגורמים השונים, בכך שהחבילה תצא מנקודת שיגורה ותגיע ליעדה, וכך עשתה בתיק שבפניי.

אשר על כן, לאור הודעת הנתבעת כי היא מוכנה לפצות את התובע ב – 2,000 ₪, זאת לפנים משורת הדין, ניתן בזה פסק דין על פיו הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,000 ₪, זאת בתוך 30 יום מהיום, לפיצוי מלא עבור נזקיו המתוארים בתביעה זו.

בנסיבות תיק זה אין צו להוצאות.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ה אייר תש"ע, 09/05/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

הוקלד על ידי: שני פרידמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: