קפייקה ואח' נ' כהן ואח'

פסק-דין חלקי

בפניי בקשת הנתבעת מספר 3 (להלן - קרנית) להורות על דחיית התביעה כנגדה תוך חיוב התובע ו/או הנתבעת 4 (להלן - הפניקס) בהוצאותיה בגין ניהול הגנתה עד שלב זה וכן להורות על מחיקת הודעת צד ג' שנשלחה על ידה ללא צו להוצאות.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות ובתשובות שהוגשו לה ובתיק בית המשפט – דין הבקשה להתקבל.

מדובר בתביעה לפי חוק הפלת"ד שהוגשה על ידי התובע באוגוסט 2012 בגין נזקי גוף שנגרמו לו במהלך תאונת דרכים שהיא גם תאונה בעבודה מיום 22.6.10 בנסיבות שתוארו בכתב התביעה.

התביעה הוגשה במקור כנגד הנתבעת מספר 4 (להלן – הפניקס) וכנגד בעלת הרכב המעורב ומי שנהג בו במועד התאונה.

בעקבות הודעת הפניקס מיום 12.9.13 (נספח א' לתגובת התובע לבקשה 8) בה נטען כי הרכב המעורב לא היה מבוטח אצלה במועד התאונה, הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה תוך מחיקת הפניקס וצירוף קרנית לה נעתר כב' השופט בולוס בהחלטה מיום 10.10.12.

בכתב הגנתה ובדיון שהתקיים ביום 21.3.13 טענה ב"כ קרנית כי לאחר חקירות שונות שערכה לעניין הכיסוי הביטוחי ונסיבות התאונה הרי שישנן שתי מבטחות פוטנציאליות שהחבות אמורה להיות מוטלת עליהן ביחד או לחוד. שתי המבטחות הן חברת הפניקס, שבדיעבד אישרה כי הרכב המעורב אכן היה מבוטח אצלה במועד התאונה, והשנייה - חברת מגדל שהינה המבטחת של הרכב בו עשה התובע שימוש עובר לתאונה ו/או במהלכה (להלן – רכב הפיקוח) וזאת בשים לב לנסיבות התאונה הנטענות שעוד צריכות להתברר במסגרת ההליך.

לצורך הבקשה שבפניי די לציין כי נכון למועד מתן החלטה זו קיימת מחלוקת בין הצדדים האם מדובר ב"תאונה מעורבת" בה נחלקת החבות בין רכב הפיקוח ובין הרכב המעורב שהיה נהוג על ידי הנתבע 2 או שמא החבות מוטלת אך ורק על הרכב המעורב.

בשים לב לאמור לעיל ולאחר ששתי המבטחות הפוטנציאליות צורפו כנתבעות נוספות לכתב התביעה בהתאם להחלטה מיום 22.5.13 - עותרת קרנית לדחיית התביעה כנגדה ולמחיקת ההודעה לצדדים שלישיים שהוגשה על ידה מטעמי זהירות (בשים לב להכחשתה המוקדמת של חברת הפניקס את דבר קיומו של כיסוי ביטוחי) וזאת תוך חיוב התובע ו/או הנתבעת 4 בהוצאותיה שהוערכו על ידה בכ – 10,000 ₪ בהתאם לפירוט שהוגש שאף אחד מהצדדים לא התייחס אליו עד היום.

הנתבעת 4 אינה מתנגדת לדחיית התביעה כנגד קרנית ולמחיקת ההודעה לצדדים שלישיים אולם טוענת כנגד חיובה בהוצאות בשים לב לכך שהתביעה כנגד קרנית הוגשה על ידי התובע שבחר באותו מועד שלא לצרף את חברת מגדל, מבטחת רכב הפיקוח, אלא להגיש תביעתו המתוקנת כנגד קרנית בלבד. עוד מבקשת הפניקס להדגיש את השלב המוקדם בו הסתיים ההליך ואת החיסכון בהוצאות קרנית בשים לב לבדיקתה מחדש את טענת הכיסוי הביטוחי והודעתה בעניין זה מאפריל 2013.

גם התובע אינו מתנגד לעתירת קרנית לגופה וטוען לעניין ההוצאות בלבד. לשיטתו, יש להשית הוצאות קרנית על הפניקס בלבד בשים לב לכך שהתביעה במקור הוגשה על ידו כנגד הפניקס ורק הודעתה השגויה מיום 11.9.12 לפיה אין כיסוי ביטוחי לרכב המעורב הביאה לצירוף קרנית להליך תוך גרימת הוצאות לתובע ובזבוז זמן יקר.

לבקשת קרנית ובהסכמת הצדדים הרלבנטיים אני מורה על דחיית התביעה כנגד קרנית ועל מחיקת ההודעה לצדדי ג'.

לעניין ההוצאות שנגרמו לקרנית עד כה:

תגובת הפניקס, שהוגשה ללא תצהיר תומך, אינה מתייחסת כלל לעובדה כי התביעה במקורה אכן הוגשה כנגד הפניקס וכי רק נוכח הכחשתה של זו – לאחר הגשת כתב התביעה - את דבר הכיסוי הביטוחי, נדרש התובע לתיקון כתב התביעה תוך מחיקתה של הפניקס והוספת קרנית כנתבעת.

לטעמי, היה מקום כי הנתבעת 4 תביא את הדברים לכדי ביטוי הולם בתגובתה שכן הם מעמידים באור אחר את הטענה בדבר החיסכון בזמן השיפוטי ובהוצאות הצדדים כפי שהיא מועלית לאקונית בתגובה.

עצם העובדה כי התביעה כנגד קרנית נדחתה כבר בשלב זה אין בה כדי לאיין את ההוצאות שנגרמו לקרנית על מנת להביא לדחיית התביעה כנגדה שבאו לידי ביטוי, בין היתר, בהגשת כתב הגנה, הגשת הודעת צד ג' תוך תשלום אגרה והתייצבות לדיון ביום 21.3.13. כל אלה יכלו להיחסך כליל אילו הנתבעת 4 הייתה פועלת לבירור מקיף ומתאים של הכיסוי הביטוחי במועד הגשת כתב התביעה כנגדה.

לא נעלמה מעיניי העובדה כי גם לתובע הייתה תרומה מסוימת לצירופה של קרנית לבדה בכתב תביעתו המתוקן ובבחירת אופן ניהול ההליך על ידו עד ליום 21.3.13 , בשים לב לכך שעל פני הדברים נראה כי היה מודע לכך שאפשר וקיימת מבטחת פוטנציאלית נוספת/ אחרת. עם זאת, מצאתי טעם בטענתו כי החלק הארי של ההוצאות צריך להיות מוטל על הנתבעת מספר 4 שכנגדה הוגש על ידו כתב התביעה מלכתחילה. ממילא, וככל שיהיה צורך בכך, נושא החיוב בהוצאות במישור היחסים שבין התובע והנתבעת מספר 4 יוכל למצוא ביטוי מתאים בתום ההליך העיקרי ובכפוף לתוצאותיו.

הגם שהתובע והנתבעת 4 עתרו למתן דגש מכריע לשלב המוקדם בו מסתיים ההליך כנגד קרנית כנימוק לדחיית התביעה ללא צו להוצאות, לא מצאתי כי יש בנימוקיהן כדי למנוע כליל פסיקת הוצאות – גם אם בשיעור מופחת מזה שנתבקש - בשים לב להוצאות שנגרמו בפועל לקרנית ולהוצאות שהיה עליה להוציא על מנת להביא לדחיית התביעה כנגדה.

לאחר שקילת טענות הצדדים בעניין זה והאיזון הראוי ביניהם; בחינת מכלול נסיבות העניין לרבות זהות הצדדים והתנהלות הנתבעת 4 כנגדה הוגשה התביעה במקור; השלב בו מצוי ההליך והערכת שיעור ההוצאות ההכרחיות בלבד לשלב זה; ובשים לב להלכות בית המשפט העליון לעניין פסיקת הוצאות מתאימות וריאליות לבעל דין שזכה בדינו - אני פוסקת כדלקמן:

התובע יישא בהוצאות קרנית בסך כולל מופחת של 1,200 ₪ שישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.