קפואנו נ' רוזנבלט לוי

פסק דין

1. תובענה זו החלה כבקשה לביצוע שטר בגין שיק על סך 27,500 ₪ בחתימת ידה של הנתבעת ולפקודת התובע, בשמו המסחרי "צייסר בר".

אין מחלוקת כי השיק נמסר לידי מר חיים אגמון, מנהל החברה "ס.א.ל נובה בע"מ" (להלן: "חברת נובה") בהתאם להסכם הזמנה מיום 9.12.12. ההסכם מתייחס לאירוע חתונה שבקשו המבקשת ובן זוגה לקיים ביום 20.3.13.

על פי ההסכם התחייבה חברת נובה לספק למבקשת ובן זוגה אולם אירועים ערוך ל 150 מוזמנים במחיר של 250 ₪ למנה ביום 20.3.13.

הוסכם כי התשלום עבור שירותים אלו יבוצע בשני תשלומים: הראשון במעמד החתימה על ההזמנה ובשיעור 30% מהתמורה והיתרה ביום 21.3.13. סכום זה יופקד בשיק שמועד פירעונו ליום אחרי האירוע.

אין מחלוקת כי האירוע לא התקיים בעקבות ביטולו על ידי חברת נובה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים ובני הזוג ערכו את אירוע החתונה באולם אירועים אחר.

2. לטענת המבקשת שילמה סך של 10,000 ₪ כמקדמה לחברת נובה וכן מסרה את השיק נשוא התובענה כשיק ביטחון שמועדו לפירעון ליום אחר האירוע.

כעולה מעדותה של המבקשת, נודע לה בחודש פברואר כי האירוע לא יתקיים וזאת כאשר הגיעה למקום האירוע ומצאה במקום בעלים חדשים אשר התנו את קיום האירוע בחתימה על הסכם חדש עימם.

אין מחלוקת כי השיק נמסר לידי חברת נובה כשהוא ריק מפרטי הנפרע ונמסר על ידי חברת נובה לתובע.

4. לטענת התובע, שהינו מפעיל עסק למתן שירותי בר, העניק שירותי בר באירועים שניהלה חברת נובה באולם האירועים.

לטענתו סיפק את שירותי הבר בכל האירועים שקיימה חברת נובה במקום במשך שמונה חודשים.

בעדותו אמר התובע: "הייתי ספק הבית, זאת אומרת שכל אירוע שהיה לנובה הייתי שירותי הבר שלו. עבדתי יום יום, המחסן שלי היה שם, שתיה קלה, אלכוהול, משרד, הנהלת חשבונות פנימית שלי. היה לי את המחסן שלי" (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 2-4).

עוד טען התובע כי התחשבן עם חברת נובה בגין שירותיו אחת לחודשיים לערך כך שבתקופת עבודתו שם קיבל כ 4 תשלומים מחברת נובה וכי קיבל מחברת נובה את השיק נשוא התובענה בחודש ינואר 2013 כתשלום עבור שירותיו עד לאותו המועד.

לאחר שקיבל את השיק המשיך ונתן שירותי בר לחברת נובה באופן שוטף ובלעדי וזאת עד לתחילת מרץ 2013 מבלי שידע על בעיה כלשהיא אצל חברת נובה ואף לא ידע כי מדובר בשיק ביטחון כלשהוא.

התובע הודה כי השלים את שמו בשם הנפרע וחתם על גבו ובכך מיצה, לטענתו, את כל התיקונים שביצע על פני השיק וגבו.

במעמד החקירה הודה התובע כי במרץ 2013 צברה חברת נובה חוב כלפיו בסכום של מאה אלף ₪ בגין מכירת ציוד בסוף ההתקשרות ביניהם (עמ' 12 לפרוטוקול שורה 32, עמ' 13 שורה 4).

5. טענות ב"כ הצדדים

לטענת ב"כ הנתבעת לא חלה עליה החובה לשלם את השיק לתובע. לטענתו הוכיחה הנתבעת את העדר החובה לשלם השיק לחברת נובה משום כישלון תמורה מלא ומכאן, ומשום שהתובע אינו אוחז כשורה בשיק לאחר שהשלים בעצמו את שם הנפרע בשיק, עומדת לה טענת ההגנה שיש לה כלפי חברת נובה גם כלפי התובע.

לטענת ב"כ התובע חבה הנתבעת את סכום השיק לתובע. לטענתו אוחז התובע בשיק אחיזה כשורה מאחר וקיבל את השיק בתום לב ובתמורה לעבודתו באולם האירועים של חברת נובה עד חודש ינואר 2013.

טוען ב"כ התובע כי במעמד שקיבל את השיק לא ידע דבר על קשייה הכלכליים של חברת נובה וכישלונה מלקיים את האירועים שהוזמנו אצלה מבעוד מועד.