קעואר סאמי נ' עמידר -החברה הלאומית לשיכון עולים בישרא ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה שהוגשה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המבקש") להורות לעמידר החברה הלאומית לשיכון עולים ולאריה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבות 1 ו-4") ולהפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה 3") להשיב על שאלון שהופנה אליהן, להשיב לדרישה לגילוי מסמכים שהומצאה להן וכן לאפשר עיון במסמכים ספציפיים שהעיון בהם התבקש.

2.הבקשה הועברה לתגובת המשיבות. המשיבות 1 ו-4 נתנו תגובתן לבקשה ובמסגרתה התנגדו לבקשה. לטענתן, המועדים הקבועים בתקנות חלפו, ואף לאחר שהסתיימה תביעת העיזבון (ת.א. 151/99) שאוחדה עם התביעה דנא, לא פנה התובע להשלמת ההליכים המקדמיים. המשיבות 1 ו-4 טוענות כי לא יעלה על הדעת כי בשלב זה, בעת שעליהן להכין את ראיותיהן, הינן נדרשות להתחיל את הדיון מחדש ולהשיב לדרישות התובע, ושעה שהתאונה בה נפגע המנוח אירעה ביום 14/12/96 והדרישה הועלתה אך 7 שנים לאחר הגשת תביעת התובע, אין מקום להיעתר לבקשה המהווה שימוש לרעה בהליכי ביהמ"ש.

3.משהמשיבה 3 לא הגישה תגובה לבקשה, עולה כי המשיבה 3 אינה מתנגדת לבקשה.

4.התובע הגיש בשנת 2003 תביעת שיבוב זו כנגד המשיבות בגין תשלום גמלאות ששילם, משלם ועתיד לשלם לתלויי המנוח, מר קעואר סמי ז"ל, שנפגע בתאונת עבודה ביום 04/12/96.

5.בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 12/08/05, אוחד תיק זה עם תביעת עיזבון ותלוי המנוח (ת.א. 151/99). ביום 17/11/09 ניתן פסק דין בתביעת עיזבון ותלוי המנוח (ת.א. 151/99) על פי הסכם פשרה שהוגש בין הצדדים. פועל יוצא מן האמור, כי תביעתו של התובע נותרה בעינה.

6.בתאריך 1.9.10 הועבר התיק לטיפולי על ידי סגן הנשיא, כב' השופט ברלינר. משנוכחתי לראות כי המשיבות אינן מעוניינות בקבלת הצעת פשרה בתיק, נקבע התיק לשמיעת הוכחות, ולשם כך נדרשו הצדדים להגיש ראיות ראשיות בתצהירים.

7.אכן ניתן היה לצפות כי התובע היה דואג להשלמת ההליכים המקדמיים תוך המועדים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, ובפרט במהלך השנים הארוכות שבהן הייתה תביעת התובע תלויה ועומדת בפני ביהמ"ש.

8.יחד עם זאת, סבורני כי הפרוצדורה אינה חזות הכלל. משהתובע שילם ועתיד לשלם את הגמלאות לתלוי המנוח, מר קעואר סמי ז"ל, ומשהתובע טוען כי פגיעתו של המנוח ארעה באשמתן של המשיבות, סבורני כי ראוי לאפשר לתובע את ניהול תביעת השיבוב שהוגשה מטעמו חרף ליקויים פרוצדוראליים קשים בניהולה, שנבעו בין היתר מתוך ציפייה לסיום התיק בפשרה מחוץ לכותלי ביהמ"ש.

9.משהציפייה לסיים תיק זה בפשרה נגוזה ועולה כי אין מנוס מניהול ההוכחות, סבורני כי ראוי להעמיד לטובת התובע את המסמכים המבוקשים וכן ליתן תצהיר תשובות לשאלון כמבוקש. אכן בקשת התובע, ובפרט בשלב זה, עשויה להטיל מעמסה נוספת על המשיבות, עם זאת, יש להביא גם בחשבון את העובדה שהעובדות בבסיס האירועים והמסמכים המבוקשים ידועים ומוכרים למשיבות מהתביעה שהתנהלה על ידי עיזבון ותלוי המנוח. משאכן יש למסמכים המבוקשים ולשאלון רלבנטיות להוכחת תביעת התובע, ומשהמשיבות לא חלקו על האמור בתגובתן, סבורני כי אכן ראוי להורות למשיבות להשלים את ההליכים המקדמיים.

10.לפיכך, הנני מורה למשיבות 1 ו-4 ולמשיבה מס' 3 ליתן תצהיר גילוי מסמכים תוך 30 יום וכן להמציא לעיון התובע את העתקי המסמכים הנזכרים בתצהיר בגילוי המסמכים, לרבות המסמכים שהעיון הספציפי בהם התבקש. המשיבות 1 ו-4 תמצאנה אף תצהיר תשובות לשאלון תוך פרק הזמן שנקצב.

11.לאור המועד בו הוגשה בקשה מקדמית זו, לא ראיתי לפסוק הוצאות בבקשה, ואולם בפסיקת ההוצאות במסגרת פסק הדין, תובא בחשבון התנהלות התובע לעניין אופן ניהול ההליכים המקדמיים בתיק זה.

12.המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: