קנין ואח' נ' דכוור ואח'

החלטה

לא אדרש לסיכויי הערעור ואותיר זאת לערכאת הערעור (ולעניין זה ראה למשל: בש"א (חיפה) 6849/08, גנדלר נ' קבסה (2008)).

באשר למאזן הנוחות - דרך כלל אין מקום בכגון דא למנוע מהזוכה לממש את זכייתו מיד עם קבלת פסק הדין ועל המבקש מוטל הנטל להוכיח כי נכנסים אנו בגדרו של החריג. הדברים אמורים במיוחד מקום בו עסקינן בסעד כספי גרידא.

לעניין זה, טענות המבקש הן שתיים:

האחת, סיכויי הגביה מהנתבעים (מבקשים) גבוהים המה;

והשני, סיכויי הגביה מהתובעת (המשיבה) אינם טובים.

הסוגיה הניצבת לפנינו היא יכולתה הכלכלית של התובעת (המשיבה) ולא היכולת להיפרע מהנתבעים (המבקשים).

שומה על הנתבעים (המבקשים) להוכיח כי לא יהיה ביכולתה של התובעת (המשיבה) להשיב את הסכום הפסוק, אם וככל והערעור יתקבל. ברם, הנתבעים כשלו בכך.

אין די בטענה כי התובעת גרושה, חד-הורית המגדלת לבדה את בנה הקטין וכי "ציינה פעמים רבות כי מצבה הכלכלי אינו טוב". אין לפניי תצהיר של התובעת או כל מסמך אחר התומך בטענה זו. כך גם, הנתבעים (המבקשים) לא הציגו ולו מסמך אחד המפרט את מצבה הכלכלי של התובעת (משיבה) והמעיד כי ימנע מהתובעת (משיבה) להשיב את הסכום הפסוק אם תידרש לעשות כן.

מנגד, התובעת (המשיבה) הציגה מסמכים המעידים כי הכנסתה השנתית עומדת על סך של 72,860 ₪ ובנה, הבגיר, החי עמה בדירה נשוא התביעה, משתכר סכום ברוטו של 8,470.95 ₪ נכון לחודש מאי 2013.

ודוק: גובה הסכום עשוי להוות גורם אך לא כשעסקינן בסכום פסוק של 15,000 ₪, שכ"ט עו"ד ואגרה.

לפיכך, דין הבקשה להידחות.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ג, 12 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: