קנטרובסקי ואח' נ' ויטמן

פסק דין

רקע

1.בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה היה הנתבע בעל סוכנות תיווך "רימקס יתרון" בפרדס-

חנה (להלן: "הסוכנות").

2.בימים 2.12.09 ו- 1.2.10 התקשרו ביניהם הנתבע והתובעים (בהתאמה) בהסכמים

שבמסגרתם התחייבו התובעים לבצע עבור הסוכנות שירותי תיווך, כקבלנים עצמאיים

(להלן: "ההסכם"). סעיף 10 להסכם קובע כי "בתמורה לכל התחייבויותיו של הסוכן על

פי הסכם זה וכל עוד הסכם זה בתוקף, ישלם המשרד לסוכן שכר טרחה מתוך העמלות

בהתאם לתנאים ובמועדים המפורטים בנספח ג' המצורף להסכם כחלק בלתי נפרד ממנו".

סעיף 1 לנספח ג' קובע כי: "חלוקת העמלות בין הסוכן למשרד תהיה ביחס של 50%-50%,

דהיינו: 50% מהעמלה המתקבלת עבור העסקה תועבר על ידי המשרד לסוכן; 50% מהעמלה

המתקבלת עבור העסקה נשארת בידי המשרד".

טענות הצדדים

3.בעדותו בדיון הראשון שהתקיים בפני בתביעה זו, הסביר תובע 1 כי הסכום הכולל של

התביעה – 24,943 ₪ מורכב מאלה:

א.24,099 ₪ עמלה שלא שולמה בגין עסקה שנעשתה בנכס של קרוב משפחתו של

הנתבע (להלן: "עסקת שטהל").

ב.4,031 ₪ המהווים 25% מעמלה בגין מכירת נכס אשר גוייס על ידי התובעים ונמכר לאחר שהם סיימו את עבודתם עם הסוכנות (להלן: "עסקת ארליך").

ג.813 ₪ בגין עלות של 10 מודעות פרסום עליהן שילמו התובעים מראש ובעת סיום עבודתם קבלו בגינן החזר של 50% בלבד (להלן: "מודעות הפרסום").

4.בדיון נוסף שהתקיים בתיק זה, בעקבות בקשת התובעים להעיד עד שיתמוך בטענתם בכל