קמרה(עציר) נ' משרד הפנים

החלטה

העותר עתר כי בית המשפט יורה כי הוא יקבל אשרת 2(א)(5) .

המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, אשרה מכוח הדין ניתנת רק למי שמשוחרר ממשמורת על ידי ממונה ביקורת הגבולות או על ידי בית הדין לביקורת משמורת. העותר דנן שוחרר מכוח החלטה שיפוטית, ולכן הוא אינו זכאי לאשרה. לגישת המשיבה, אין משמעות מהותית להענקה של האשרה המבוקשת, שהיא אשרה זמנית שאינה מאפשרת עבודה. באשר לטענת העותר לפיה הוא מבקש לא להיות מוטרד בידי שוטרים ופקחים, נטען כי החלטת בית המשפט לשחררו מוזנת ומעודכנת במחשבי המשיבה, ולכן ישנם סימוכין להחלטת בית המשפט ביחס לשחרורו.

העותר טען כי על פי חוק הכניסה לישראל, מסורה לבית המשפט הסמכות להכריע בערעור של מוחזק במשמורת על החלטת בית הדין לביקורת משמורת שלא לשחררו ממעצר. לכן, החלטת שחרור שיצאה מבית המשפט אינה שונה מהחלטת שחרור של בית הדין, המחייבת את המשיבה להנפיק לעותר אשרת שהייה מסוג 2(א)(5).

מאחר שהמשיבה אינה חולקת על כך כי לו היה העותר משוחרר על ידי ממונה על ביקורת הגבולות או על ידי בית הדין לביקורת משמורת – הוא היה זכאי לאשרה, אני סבורה כי אין לשלול ממנו את האשרה גם כאשר הוא שוחרר על ידי בית המשפט, אשר הוא ערכאת הערעור על החלטות בית הדין לביקורת משמורת.

לכן, אני נעתרת לבקשת העותר כמבוקש בה ומורה למשיבה להעניק לו אשרה מסוג 2(א)(5).

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: