קמחי נ' מזרחי

החלטה

1. לפני בקשה מטעם הנתבעת לעיכוב הליכים. בהסכמת הצדדים, ההחלטה בבקשה ניתנת על פי החומר הכתוב המצוי בתיק. הרקע לבקשה, כפי שתואר בכתב התביעה, הוא בהסכם שותפות (להלן: ההסכם) שנחתם בין הצדדים להפעלת סלון כלות. לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את ההסכם ועקב כך נגרמו לה נזקים כספיים ניכרים.

2. סעיף 8 להסכם, אשר צורף לכתב התביעה, קובע, בין היתר, כדלקמן:

"8.1 בכל מקרה של סכסוך בין הצדדים בקשר עם הוראות הסכם זה או כנובע ממנו, יפנו הצדדים לגישור בתום לב בטרם פנייה לערכאות משפטיות. במידה שלא יגיעו הצדדים להסכמה בדבר זהות המגשר, ימונה עו"ד יוסי תוסיה כמגשר. היה ולא יושב הסכסוך 30 יום מיום פניית אחד הצדדים לאחרים בדרישה לפתיחת הליכי גישור, יהיה כל צד רשאי לפנות ולדרוש קיומו של הליך בוררות כמפורט להלן.

8.2 כל סכסוך או חילוקי דיעות שיתגלו בין הצדדים להסכם זה בקשר לתוקפו, יישומו, ביצועו, אכיפתו ו/או לכל עניין הנובע ממנו, יובא להכרעתו של בורר דן יחיד אשר ימונה בהסכמה ע"י הצדדים. אם לא הגיעו הצדדים, בהיעדר הסכמה על זהות הבורר, ייפנו הצדדים למוסד לבוררות מוסכמת של לשכת עוה"ד, אשר תמנה שופט בדימוס כבורר בין הצדדים. החלטת המוסד בדבר מינוי בורר תהא סופית ואף צד לא יוכל לערער על החלטה זו."

3. אין מחלוקת כי הצדדים פנו לעו"ד ארבל עזריה, עורך הדין אשר ערך את הסכם השותפות, על מנת שיפעל ליישוב הסכסוך שהתגלע ביניהם. אף אין מחלוקת כי משימה זו לא צלחה בידו. הנתבעת טוענת כי משמוצה מסלול הגישור הקבוע בסעיף 8.1, מחויבים הצדדים לפעול בהתאם לסעיף 8.2 להסכם לפיו הסכסוך ביניהם ידון לפני בורר. לעומת זאת, לטענת התובעת, הסכם השותפות בטל מאליו, ומכל מקום ההסכם בוטל לאחר שהנתבעת לא עמדה בסיכומים שהושגו עימה. כמו כן, לטענתה, הליך הגישור/בוררות לא הניב פרי ולפיכך הליך זה מוצה ואין טעם לעכב את בירור הסכסוך בבית משפט. עוד טוענת התובעת כי הנתבעת ויתרה על קיום הליך בוררות משפנתה אליה ובקשה להפעיל הליך פירוק לפי סעיף 7 להסכם.

4. סעיף 5(ג) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 קובע כי בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. הנטל לעניין זה רובץ על כתפי התובעת, המתנגדת לעיכוב ההליכים בשל תניית הבוררות. אין מדובר בנטל קל, ורק במקרים חריגים יתאפשר למתקשר בהסכם "לחלץ" עצמו מהחיוב להתדיין בבוררות. אדון אפוא בטענות התובעת כסדרן על מנת לבחון אם יש בהן כדי לעמוד בנטל זה.

5. בטלות או ביטול ההסכם. לפי סעיף 8.2 להסכם, המנוסח באופן רחב וגורף, טענה בדבר "תוקפו של ההסכם" היא טענה החוסה בגדר העניינים שיש להביאם להכרעת בורר. לפיכך, אין בטענת התובעת בדבר בטלות או ביטול ההסכם כדי להצדיק את אי עיכוב ההליכים.

6. מיצוי הליך הבוררות. טענת התובעת בדבר מיצוי הליך הבוררות אינה עולה בקנה אחד הן עם האמור במכתב ההתראה ששלח בא כוח התובעת לנתבעת, הן עם האופן בו מגדיר עו"ד עזריה ארבל את תפקידו בהקשר זה. במכתב שנשלח על ידי ב"כ התובעת לנתבעת, מתייחס ב"כ הנתבעת לעו"ד עזריה כמגשר. מכאן שהתובעת הבינה היטב את טיב ההליך ומהותו. כמו כן, עו"ד עזריה ארבל, במכתבו מיום 16.1.13 (בתשובה לשאלת ב"כ הנתבעת), הבהיר כי הצדדים פנו אליו לנסות לפשר ביניהם במסגרת הליך גישור (צורף כנספח לתשובת הנתבעת). המסקנה הנובעת מהאמור היא שההליך שנוהל לפני עו"ד עזריה היה הליך גישור בהתאם לסעיף 8.1 להסכם.

5. ויתור על הליך הבוררות. סעיף 7 להסכם דן בסיום פעילותו של העסק המשותף. הסעיף אינו עוסק דווקא במצב בו קיים סכסוך בין הצדדים אלא במצבים בהם מי מהצדדים מבקש לסיים את פעילותו בעסק. הסעיף קובע מתווה מפורט אשר יופעל במקרה כזה. לטענת הנתבעת, למרות שביקשה ליישם את סעיף 7 לצורך סיום פעילות העסק, התובעת סירבה לכך. התובעת אינה מכחישה טענה זו. טענתה היא, כי בשלב בו ביקשה הנתבעת ליישמו, לא ניתן היה לעשות כן מהטעם שלא נותרו עוד נכסים לחלוקה. יהא אשא יהא הטעם לסירובה של התובעת ליישם את סעיף 7 להסכם, ברי כי בנסיבות אלה לא ניתן לראות בפניית הנתבעת אליה בהקשר זה כויתור מטעמה לקיום הליך בוררות. למעלה מהנדרש יוער, כי על פני הדברים מנוסחו הרחב של סעיף 8.2 עולה כי הוא חולש גם על מחלוקות הנוגעות ליישום סעיף 7 להסכם.

6. בענייננו, כמפורט לעיל, התובעת לא הצליחה להרים את הנטל הנדרש לאי עיכוב ההליכים. אוסיף, כי הנתבעת הצהירה בתצהיר המצורף לבקשה כי היא הביע נכונותה לא פעם, הן בעל פה הן בכתב לקיים הליך בוררות. טענתה זו לא נסתרה. במצב דברים זה, הבקשה מתקבלת. אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק שבכותרת ועל העברתו לבוררות כמבוקש. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בבקשה זו בסכום כולל של 1,200 ₪ בשים לב להיקף העבודה ולחסכון בהוצאות אשר נבע מהסכמת הצדדים כי ההחלטה תינתן על פי החומר הכתוב. סכום זה ישולם עד יום 10.6.13.

ניתנה היום, א' סיון תשע"ג, 10 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: