קמה ואח' נ' לייבוב

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה  לנתבע לפצותם בגין נזקי תאונת דרכים. בכתב התביעה נטען כי ביום 3.10.10 החנתה התובעת את רכבה בתחנה המרכזית בתל-אביב ואולם קודם שהחלה בנסיעה בשנית ביקש הנתבע לחנות במקום ופגע בצד הימיני של רכב התובעת.

כתב ההגנה לא כלל גרסה מפורטת של השתלשלות האירועים אלא הכחשה כוללת של טענות כתב התביעה. במהלך הדיון התברר כי לשיטת הנתבע התאונה ארעה בשעה שרכב התובעת החל ביציאה מן החנייה ופגע ברכבו וממילא לא נגרם כמעט כל נזק, אלא שהתובעת מבקשת כעת לגבות כספים בגין נזקים שכלל לא נגרמו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. טעמיי להלן.

מצאתי את גרסתה של בת התובעת כמהימנה. איני מתעלמת מן העובדה כי אחיה, אשר היה גם הוא ברכב, לא התייצב לדיון וזאת על אף שהוגשה בקשה קודמת לדחיית מועד הדיון לצורך התייצבותו. היה בהיעדרותו זו כדי לגרוע מגרסתה של התובעת ואולם כלל הראיות הנוספות הביאו אותי לכלל מסקנה שאין בכך כדי להטות את הכף לדחייתה של התביעה.

בת התובעת נחקרה ארוכות מאוד על ידי הנתבע. על אף שאלותיו אלו עמדה בת התובעת על גרסתה וזו לא נסתרה.

מאידך מצאתי את גרסתו של הנתבע באשר לדרך התרחשות התאונה ככזו שאינה עומדת בקנה אחד עם הנזקים הכלולים בחוות דעת השמאי.

ככל שהיה ממש בגרסת הנתבע דומה כי הנזקים היו ממוקמים במקום בודד ולא נפרסים על פני הצד הימני כולו של רכב התובעת.

היקפו ומהותו של הנזק מלמדת כי גרסת התובעת על פיה נפגע הרכב בעת שביקש הנתבע לחנות, היא סבירה יותר.

הנתבע צירף לי תשריט שהוכן על ידו (ת/1) ובו תאור התרחשות התאונה. משרטוט זה אני למדה כי גם הנתבע עצמו מודה כי ביקש להיכנס לחנייה וכי למעשה נסע תוך סטייה שמאלה.

נקודת המגע המתוארת על ידי הנתבע בין הרכבים תומכת גם היא בגרסת התובעת ולא בגרסתו שלו.

זאת ועוד, ככל שביקש הנתבע להוכיח כי אכן היה מגע מזערי בין הרכבים וכי לרכבו לא נגרם כלל נזק יכול היה להציג תמונות של רכבו. בעניין זה לא הוצג לי דבר.

טענה בת התובעת כי הנתבע סירב למסור פרטים. בדיון התברר כי אכן הנתבע לא מסר את פרטי הרישיון והביטוח, אלא שלטענתו הללו נותרו בבית. גם ככל שהיה בטענותיו אלו ממש, ניתן היה לצפות שיוכל ליידע את התובעת בפרטים הללו באמצעות הטלפון.

העובדה כי התובעת נדרשה לפנייה למשטרה לצורך איתור הפרטים מחזקת את גרסת התובעת באשר לדרך התרחשות האירועים במקום.

בניגוד לטענות הנתבע קבלת חוות הדעת ביום 19.10.10 בגין תאונה שהתרחשה ביום 3.10.10, אינה בלתי סבירה ואינה מנתקת את הקשר הסיבתי.

התובעת צירפה לעיוני דו"ח שמאי, וקבלה בגין תשלום  שכר טרחת שמאי (על סך של 520 ש"ח ולא 524 ש"ח). נוכח כך יש להורות כי על הנתבע לשאת בנזקיה של התובעת בסך כולל של 5,931 ש"ח.

התובעת הוסיפה ועתרה לפיצוי בגין עגמת נפש. איני סבורה כי נזק כלכלי בגין תאונת דרכים הוא כזה המקים הצדקה לפיצוי בגין עגמת נפש ואני דוחה את התביעה ככל שהיא מתייחסת לרכיב נזק זה.

סוף דבר,

הנתבע ישלם לתובעת סך של 5,931 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלו בפועל.

כן יישא הנתבע בהוצאות ההליך בסך של 600 ש"ח . סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.