- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
קלמנוביץ ערן נ' בנק אגוד סניף אשדוד
|
ה"פ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
200989-08
29.6.2010 |
|
בפני : יונה אטדגי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: קלמנוביץ ערן ב"כ עו"ד מועתז גאבר |
: בנק אגוד לישראל בע"מ ב"כ עו"ד שגיא פרייס |
| פסק-דין | |
פסק דין
1.אביו של המבקש, רפאל קלמנוביץ (להלן – האב), הוא החייב בתיק הוצאה לפועל (להלן – תיק ההוצל"פ), שהמשיב הוא הזוכה בו.
במסגרת אותו תיק הוטל עיקול ומונה כונס נכסים (עו"ד דוד לוי) על נכס מקרקעין של האב (להלן – הנכס).
המבקש טוען לזכות קדימה על הנכס מכח משכון על הנכס שנרשם לטובתו ברשם המשכונות, קודם לפתיחת תיק ההוצל"פ וכמובן קודם למינוי הכונס.
זהו הסעד ההצהרתי שמבוקש למעשה בתובענה זו.
המשיב מתנגד למתן הסעד המבוקש מהטעמים שיפורטו להלן.
העדר מסמך בכתב ואי-רישום משכנתא
2.זכויותיו של האב בנכס הן של חכירה לדורות, וזכויותיו רשומות בלשכת רישום המקרקעין (נספח ג' לתשובה).
משכך, טוען המשיב, עיסקת המשכון הנטענת היתה צריכה להעשות בכתב, והמשכון היה צריך להרשם כמשכנתא בלשכת רישום המקרקעין.
אין חולק שעסקת המשכון לא נעשתה בכתב. המבקש טוען כי המשכון נועד להבטיח החזר הלוואה שנתן לאביו ולפיכך לא מצאו צורך להעלות את הדברים על כתב. כן אין חולק שהמשכון הנטען לא נרשם כמשכנתא בלשכת רישום המקרקעין אלא ברשם המשכונות בלבד.
3.צודק המשיב בשתי טענותיו.
זכויותיו של האב בנכס הן זכויות שבמקרקעין.
משכונן של זכויות אלה הוא עסקה במקרקעין הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין (סעיף 7(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, להלן – החוק) ומסמך בכתב (סעיף 8 לחוק).
מישכון של מקרקעין הוא משכנתא (סעיף 4 לחוק), ואין למשכן מקרקעין או שכירות רשומה במקרקעין אלא על ידי משכנתא (סעיף 91 לחוק).
המסקנה הנובעת מכך, כפי שהובאה בספרו של אריה איזנשטיין, יסודות והלכות בדיני מקרקעין, חלק שני, עמ' 152:
"יוצא מכך שמשכון של מקרקעין, שנקרא "משכנתה", נוצר אך ורק על ידי רישום המשכנתה בפנקס המקרקעין. המשכנתה היא זכות במקרקעין, והקנייתה מרצון לזכות הנושה מהווה "עיסקה במקרקעין". היא טעונה רישום ומסמך בכתב, ורק ברישומה בפנקס ניתנת לנושה עדיפות על נושים אחרים במימוש המקרקעין הממושכנים. כל עוד לא נרשמה המשכנה, אין לנושה עדיפות כזו."
4.טוען המבקש, כי על פי הרישום בנסח שצורף לתשובה (נספח ג'), מחצית מזכויותיו של האב בלבד ניתנת היתה לרישום כמשכנתא, כיוון שהיא נרשמה בשנת 2002, קודם לרישום המשכון בשנת 2006, אך המחצית האחרת של זכויותיו נרשמה רק בשנת 2008, וממילא לא היתה ניתנת לרישום כמשכנתא.
נימוקו זה של המבקש אינו מתרץ, כמובן, את אי-רישום המשכנתא על המחצית הראשונה.
יתירה מזו, הגדרת הנכס הממושכן בדו"ח רישום המשכון (נספח א' לתובענה) הינה:
"נכס שהוא זכות לגבי מקרקעין שאינה רשומה בפנקסי מרשם המקרקעין", ומשכך הגדרת הנכס הממושכן אינה חלה כלל על מחצית זכויות האב שהיתה רשומה באותה עת בפנקסי המרשם, כאמור לעיל.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
