קלמן-זילברג נ' אביר קבלרו ואח'

פסק דין

למען נוחות הקריאה בלבד יקראו משה אביר קבלרו : התובע. יאנה קלמן – זילברג : הנתבעת.

מונחת בפני תביעות הדדיות שעניינם בתאונת דרכים.

ביום 12.01.11 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה עד מטעם הנתבעת והוגשו הראיות.

בטרם אדון לגוף התיק. ברצוני להסב תשומת לב באי כוח הצדדים כי טוב יעשו אם יאפשרו את ניהול הדיון בצורה ראויה יותר, פחות מתלהמת, כאשר נשאלת שאלה רצוי גם להקשיב לתשובה. ההפרעות והערות הביניים משני הצדדים, גרמו לזיהום העדויות דבר שהקשה על היכולת להכריע בשאלת מהימנות העדים. בית המשפט נדרש בתיק זה להסתמך יותר על ראיות חפציות המחזקות את העדויות מהעדויות גופן.

אם כן, מדובר בתאונת דרכים שעל פי גרסת הנתבעת שעה שהיא ביקשה לפנות שמאלה לתוך חניון. לאחר שבחנה את הדרך, ראתה שהדרך פנויה החלה בנסיעה שמאלה ולפתע הרגישה "בום" (עמ' 2 שורה 16 לפרוטוקול).

גרסת התובע לתאונה כי הוא נסע בנתיב השמאלי כ- 70 מ' לפני הרמזור החל התובע להאט הוא חש כי הוא סוטה שמאלה הוא ניסה לברוח מרכב הנתבעת אולם ראה כי אין סיכוי שיוכל לעצור הוא קפץ מהאופנוע נחבט על הכביש. האופנוע המשיך בכיוון המדרכה והוא התנגש ברכב. התובע איבד הכרתו התעורר על הכביש התקשר לחברו כדי שיבוא לשמור על האופנוע ופונה לבית החולים. (עמ' 10 שורה 4 לפרוטוקול).

בטרם התייחס לעדות בעלי הדין ברצוני להתייחס לעדות העד פנחס מזרייב. משקל עדותו הוא מועט ביותר. עדות זו לוותה באין סוף הערות משני הצדדים. העדות זוהמה, כך שכל הערות שעלו ע"י הצדדים תרמו לזיהום העדות, תוך שהעד ניסה לרצות את השואל דבר שגרם להשפעה על תוכן העדות. העד בעדות הראשית טען כי היה במרפסת עם אחרים, משם שמע רעש של ברקס ובום. בחקירה ראשית נשאל האם הוא גם ראה והשיב על כך כן. זוהי שאלה מנחה שאין שום משמעות לתשובה שניתנה בגינה. העד לא עשה עלי רושם טוב, מצאתי כי יש לעד הכירות מוקדמת עם הנתבעת ובנסיבות אלו, כאמור אני משווה לעדותו את המשקל הנמוך ביותר.

עדות התובע סותרת באופן מובהק את צילומי התמונות שהוגשו לבית המשפט. מהתמונות שהוגשו לבית המשפט ת/2 נראה כי על פני המדרכה קיים סימן בלימה של האופנוע עליו רכב התובע. סימן בלימה הינו סימן הנוצר על משטח עליו נוסע כלי הרכב. הסימן נוצר כתוצאה מנעילת בלם האופנוע. החיכוך בין הגלגל הנעול למשטח הנסיעה יוצר סימן וסימן זה מעיד על נתיב הנסיעה. במקרה הנוכחי סימן הבלימה סותר לחלוטין את גרסת התובע כי נסע בכביש. מעבר לכך מנח האופנוע לפיו כל האופנוע נמצא על המדרכה. כאשר, ניתן לראות כי נקודת האימפקט בין הרכב לאופנוע הינה מאחורי הגלגל הקדמי שמאלי. מהתמונה ניתן להתרשם כי מדובר בתאונת חזית אופנוע וצד רכב הנתבעת. דבר זה סותר את גרסת התובע כי נסע במקביל לרכב הנתבעת וסטה שמאלה. אם אכן התאונה הייתה מתרחשת כגרסת התובע כאשר הם בכיווני נסיעה מקבילה. הרי, שהיה צריך להיווצר נזק צד בצד דבר שעל פי התמונות לא התרחש. מעבר לכך תקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה התשכ"א 1961. קובעת כי חובת הזהירות מוטלת על מי שעוקף, דבר זה לא התקיים במקרה הנוכחי.

עדות הנתבעת מתחילה ומסתיימת בכך שהנתבעת פנתה שמאלה והתרחשה התנגשות. הנתבעת לא ידעה לומר מהיכן הגיע האופנוע, שכן לא ראתה אותו אלא בשעת ההתנגשות. כל יתר השאלות שנשאלה הנתבעת לעניין הערכותיה מהיכן הגיע האופנוע אין בהם דבר שמלבד היותן סברות בלבד.

יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהעובדה כי לפי התמונות שהוגשו, שדה הראיה במקום הוא פתוח לחלוטין. אין הגבלת ראיה לכל כיוון בכיוון נסיעת הנתבעת. תקנה 41 לתקנות התעבורה התשכ"א 1961. קובעת כי חובת הזהירות מוטלת על מבצע הפניה, במקרה הנוכחי לא מצאתי כי התמלאה חובה זאת.

לאחר שמיעת הראיות בתיק, עיון בחומר הראיות שהוגש עם התובענות ובמהלך הדיון הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבוע את האחריות לתאונה בשיעורים הבאים. לתובע 85% אחריות לקרות התאונה בעוד לנתבעת אחריות בשיעור 15%.

בתא"מ 2697-10-11 הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 8,418 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 15% מסכום אגרת משפט ששולמה. שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,200 ₪.

בתא"מ 6184-05-11 כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 17,219 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 85% אגרת משפט ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.55%.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, כ"ב סיון תשע"ג, 31 מאי 2013, בהעדר הצדדים.